נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע תאונתי שאירע לו ביום 4.5.12 כפגיעה בעבודה, בה נפגע בשורש כף יד ימין.

תביעתו נדחתה, ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2.לטענת התובע בתביעתו לנתבע, ביום 4.5.12, בעת הרמת פלטות כבדות במסגרת עבודתו כאיש תחזוקה בביה"ס, החל לסבול מכאבים בשורש כף יד ימין ונאלץ להפסיק את עבודתו. לתאונה היה עד בשם ועקנין שלמה.

התובע ציין בטופס התביעה כי דיווח על התאונה למנהל התפעול בביה"ס, מר חיים קימלמן, בו ביום.

3.הנתבע לא חקר את העד מר ועקנין ולא את מנהל התפעול מר קימלמן, ודחה תביעת התובע בנימוק, כי לא הוכח שנגרם לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו שגרם לנזק בכף יד ימין.

4.במסגרת התביעה שבפנינו, העידו התובע, מר ועקנין ומר קימלמן באשר לנסיבות התרחשותה של התאונה.

5.לטענת הנתבע, אין לקבל גרסת התובע בדבר התרחשותה של הפגיעה בעבודה וזאת בשל סתירה בעדויות בשאלה, מי הודיע למנהל התפעול על התרחשות התאונה, לנוכח התיעוד הרפואי בו אין כל איזכור לפגיעה בעבודה במשך זמן ממושך של כחודשיים וחצי, ולנוכח מועד הנפקת טופס ב.ל. 250 ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה רק בחודש 11/12, כחצי שנה לאחר התאונה.

הכרעה

6.מהראיות שבפנינו עולות העובדות הבאות:

א.מר ועקנין, יחד עם התובע, נדרשו לפרק חדר הנצחה שמוקם מידי שנה בביה"ס לקראת יום הזכרון, ולהחזיר פלטות עץ כבדות בגודל 1.20 X 2.40 ובמשקל של כ - 8-10 ק"ג (מוערך ע"י התובע) מקומת הכניסה לאחסון בקומת הגלריה, אליה עולים במדרגות מתכתיות בצורת האות "ר".