ב"ל 4909-09.23

1.זוהי בקשה לביזיון בית המשפט במסגרתה, מבוקש לאכוף על המשיב לקיים את פסק הדין שניתן ביום 10.3.13 (להלן: "פסק הדין"), אשר קבע בין היתר כדלקמן:

"סיכום

עניינו של התובע יוחזר לוועדה אשר תקבע את שיעור נכותו הכוללת של התובע על פי כל המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הרפואיות הנמצאות בידה. בצד כל סעיף נכות תציין הועדה מועד תחולתו. הנתבע יערוך לתובע בדיקת צמצום הכנסות בתקופה הקובעת לפי הוראות התקנות לעיל ובהתאם תקבע זכאותו של התובע לקצבת נכות החל מיום 1.5.05...".

2.בבקשה טוען המבקש, כי בהתאם לפסק הדין היה צריך המשיב לעבור על המסמכים הרפואיים שמצויים בידיו (ושאף הומצאו לו באופן מסודר על ידי המבקש), ולמלא דו"ח רפואי. חרף זאת ובניגוד לדין ותוך נקיטה בפרשנות "יצירתית" פעל המשיב לערוך מקצה שיפורים, פתח את התיק בעניינו של המבקש והחל בזימונו לוועדות ולבדיקות.

לשיטת המבקש לא היה ואין מקום למינוי מומחים רפואיים שיתנו חוות דעתם באשר למצב עדכני של המבקש. כמו כן, טוען המבקש כי הדו"ח הרפואי המעודכן אינו כולל רשימת המסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה ועל פניו נראה, כי מסמכים רלוונטיים רבים לא עמדו בפני הוועדה.

בנוסף, טוען המבקש, כי האופן בו נערך מבחן צמצום ההכנסות בעניינו אינו תואם את הדין ואת הוראות פסק הדין.

מכאן טוען המבקש, כי המשיב אינו פועל על פי הוראות פסק הדין ולא מקיימו.

3.המשיב טוען מנגד, כי הליך הביזיון אינו ההליך הנכון מבחינה פרוצדוראלית וכי לגופו של עניין הוא מילא אחר הוראות פסק הדין במלואן.

4.עיון בבקשה בתגובת ב"כ המשיב ובכל המסמכים שפניי מעלה, כי אין מקום לבקשה.

פסק הדין הורה לוועדה הרפואית להתכנס ולקבוע שיעור נכותו הכוללת של המבקש. מן הראיות שהוצגו בפניי, לרבות תעודות עובד הציבור, עולה כי המשיב ציית להוראות פסק הדין ופעל לכינוסה של וועדה כאמור.