ב"ל 48755-06-1303

1.לפניי בקשה שהגיש הנתבע – המוסד לביטוח לאומי (להלן – המבקש) לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי, ד"ר יפה דויד (להלן – המומחה) ולמינוי מומחה אחר.

2.הנתבע, בן אבו ניסים (להלן – המשיב) מתנגד לבקשה.

3. טענות המבקש בתמצית –

א.בחוות הדעת ובחוות הדעת המשלימה, המומחה סוטה מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין.

ב.בהחלטת בית הדין מיום 27.4.14 נקבע כי לא מדובר באירוע תאונתי וכי חוות הדעת תינתן על פי הלכת המיקרוטראומה באשר לפעולות הכריעה על הברכיים וגרירתן.

ג.למרות זאת, מחוות הדעת מיום 18.5.14 עולה כי המומחה קושר בין ליקוי המשיב לבין עבודתו אך קובע כי לא מצא בספרות כי הפגיעה נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה.

ד.בשל ממצאי חוות הדעת, ביקש המבקש להעביר שאלות הבהרה למומחה.

ה.בחוות דעתו המשלימה מיום 17.8.14 קבע המומחה כי הכריעה אינה גורם הפגיעה אולם הקימה מעמדת הכריעה עשויה להוביל לפגיעה וכי אין מדובר בפגיעה על דרך המיקרוטראומה אלא באירוע בודד או מספר אירועים שהביאו לפגיעה.

ו.בקביעתו זו, המומחה חרג באופן מפורש מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין והוא אינו מצליח לשייך את פגיעתו של המשיב לתורת המיקרוטראומה כאשר נקבע כי אין מדובר באירוע תאונתי. משכך – אין מנוס מפסילת חוות הדעת.

4.טענות המשיב בתמצית –

א.תשובות הרופא מתאימות למצבו הרפואי של המבקש.

ב.המבקש מעוניין בפסילת חוות הדעת הואיל והקביעות בה באות לרעתו.  

דיון והכרעה – 

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחוות הדעת, לרבות חוות הדעת המשלימה, של המומחה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום למנות מומחה אחר ואפרט –

6.בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מיום 1.5.2010 בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן – ההנחיות), נקבע כלהלן - "מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".

7.סעיף 18 להנחיות מונה את הטעמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי אחר וכלהלן– "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם... מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון" (ההדגשות הוספו – א.ס.).

8.דומה שאין חולק כי בחוות דעתו חרג המומחה מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות שבשאלות ההברה שהופנו אליו, לבקשת המבקש, הוסבה תשומת ליבו של המומחה, בשנית, לנסיבות העובדתיות.