ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
48084-03-15
14/06/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
פלקה גדמו
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד גאדה חליחל
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 26/1/15 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערער לא איבד כדי 50% מכושרו להשתכר מיום 1/7/14 ("ההחלטה").
2.לטענת המערער, הוא אינו מסוגל לעבוד כלל, סובל מכאבים ברגליים, תחושת רדימות ברגליים, קושי בהליכה, בעמידה ובהתכופפות. נטען עוד שהוועדה לא נתנה בהחלטתה כל משקל לנכות המערער בגין קושי במתן שתן.
3.לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי. נטען כי הוועדה התייחסה לנכויות הרפואיות שנקבעו למערער, ונתנה דעתה לגילו, לעברו התעסוקתי ולהשפעת ליקוייו על כושרו לעבוד. המשיב הוסיף וטען כי הוועדה הפנתה לסוגי עבודות שהמערער מסוגל לדעתה לבצע.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
4.לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).
במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדה מסוג זה, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית. זאת משום שוועדה לעררים, בשונה מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו רפואי טהור. אולם, יש ליתן את הדעת כי התערבות כזו של בית הדין תוגבל למקרים קיצוניים של חוסר סבירות (דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
5.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה:
ביום 26/1/15 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער, כפי שנרשם בסעיף ג' לפרוטוקול. לדברי המערער, הוא סובל מליקוי ראייה בעין שמאל ומרכיב משקפיים בעת קריאה; כאבים ברגליים ותחושת רדימות; לא יכול ללכת או לעמוד 5 דקות; לא יכול לקום ולהתכופף; בעיות בשתן; לא ישן מכאבים.
הוועדה ציינה, כי המערער בן 47, אובחן כסובל מהיצרות קצרה בשופכה הבולברית, ליקוי ראיה וכאבי גב תחתון. נכותו הרפואית המשוקללת של המערער הינה בשיעור 44%.