ב"ל 48057-11-13 מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע יליד 1973 הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה מיום 10.6.12 כפגיעה בעבודה, פגיעה שגרמה לפגיעה בעינו. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהתובע לא הוכיח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו והאבחנה אינה תוצאה של אירוע תאונתי כלשהו בעבודה אלא של מצב תחלואתי.

2.התובע טען שביום 10.6.12 הגיע למקום עבודתו בתחנת כח של חברת חשמל הממוקמת ברמת חובב בשעה 7:00 , באותו יום נקרא לבצע תיקונים מכניים רבים בזה אחר זה, דבר אשר יצר עומס עבודה גדול מהרגיל ולחץ נפשי ניכר וחריג לטענתו. לאחר לטפל בתקלה במערכת כיבוי האש, ותוך כדי הטיפול נקרא לטפל בתקלה נוספת של נזילת חומר ממשאבת הסולר. לטענתו תוך כדי ביצוע העבודה והמעבר האינטנסיבי מתקלה לתקלה חש כאב חד וטשטוש ראייה בעינו השמאלית.

3.התובע בעדותו סיפר אודות המקרה:

"...ש.ספר לי מה קרה ביום האירוע מהרגע שהתחלת לעבוד עד הרגע שהרגשת את הכאב הראשוני בעין.

ת.הגעתי לעבודה ב-7:00 בבוקר, ארוחת בוקר ב-7:30, קיבלתי סידור עבודה, מערכת כיבוי אש, מערכת כיבוי אש זה אומר זה מערכת חיונית ודורש עבודה בלחץ ולעבוד מהר לתקן את התקלה כי זה גיבוי לכל המנועים של הייצור חשמל של הטורבינות אז צריך להזדרז בתקלה. זו צנרת גדולה של 10-12 צול, צנרת של כיבוי אש, התחלנו לפרק עם כלי עבודה גדולים, בסביבות השעה 9:30, 10:00 הרגשתי הפרעה בעין, קפצתי להביא כלי מלאכה ושטפתי פנים ולא ייחסתי לזה חשיבות.

ש.אני מבין שהתחושה הראשונה של הכאב בעין קדמה לקריאה של התקלה של מערכת הסולר.

ת.כן, לפני הקריאה לתקלה של הסולר. בישיבת בוקר קיבלתי את העבודה הראשונה של התקלה בכיבוי אש, הסולר לא היה מתוכנן, נפלה תקלה חריגה.

ש.לטפל בתקלה של מערכת כיבוי אש זה תקלה במהלך יום העבודה, זו אמנם עבודה לחוצה אבל עבודה שגרתית...

ת.זה לא עבודה שגרתית ..

..."

4.בהמשך עדותו תיאר התובע ש"במערכת הסולר יש יותר חשיבות כי אם יישפך זה בעיה אז נלחצתי" (עמ' 6 ש' 5 לפרוטוקול מיום 16.9.14). התובע ציין שגם טיפול בצינור כיבוי אש זה משהו שקורה לעיתים רחוקות.

5.מנהלו של התובע זומן ע"י הנתבע ונשאל אודות שתי התקלות, הוא השיב שהתקלה במערכת הסולר מצריכה מענה מיידי, בסיום עדותו השיב שהיה חשש לדליפת סולר והוא ביקש מהתובע לגשת לסולר לבדוק מה קורה שם והוא לא זוכר משהו חריג הוא זוכר שהתובע עזב מיד והלך לתקלה השניה.