מ.א. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בהחלטתי מיום 10.12.17 קבעתי כי אין מקום להיעתר לבקשת התובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו שתועבר לעיון המומחה. עם זאת, לאחר שעיינתי בסיכומיו, הכוללים טענות שונות המתבססות על הנחיות ומחקרים רפואיים עדכניים יותר מאלה עליהם הסתמך המומחה מטעם בית הדין בחוות דעתו (כוונתי בעיקר לנספחים 7 עד 9) הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום לאפשר לתובע להגיש חוות דעת מטעמו, ובלבד שזו תוגש בפרק זמן סביר (בשים לב ל"גילו" של התיק ולמחדליו הדיוניים הרבים הקודמים של התובע).

לפיכך, ניתנת בזה לתובע הרשות להגיש חוות דעת מטעמו ובלבד שזו תוגש עד ליום 1.3.18 (בהעדר טעם מיוחד לא תינתן ארכה).

2.בנוסף, בין אם אכן תוגש חוות דעת רפואית מטעם התובע, ובין אם לאו, סבור אני שיש מקום להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

א. תשומת ליבו של המומחה מופנית לכך שעל פי ההלכה הפסוקה (עבל 469-09 אריה נ' המוסד לביטוח לאומי (27.10.11)) על מנת להכיר במקרה של התובע כפגיעה בעבודה "די בכך שיימצא במובטח ליקוי שמיעה של 20 דציבל ומעלה, אשר מקורו, לפחות באופן חלקי, הינו מחשיפה לרעש מזיק.. ואין צורך שליקוי השמיעה ייגרם כולו מחשיפה לרעש מזיק". האם נוכח הבהרה זו, עדיין איתן המומחה בעמדתו שלא קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש לירידה בשמיעה? האם אכן לא מדובר במקרה שבו ניתן לקבוע שלפחות באופן חלקי נגרמה הירידה בשמיעה מחשיפה לרעש מזיק?

ב.מובא לידיעת המומחה כי לטענת התובע, קיים מסמך עדכני יותר של האיגוד האמריקאי (ה-ACOM) משנת 2012 (מצ"ב) מאשר מסמך ההנחיות משנת 1987 שעליו הוא הסתמך בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה. לטענת התובע, המסמך מבהיר ומחדד נקודות רלוונטיות לצורך חוות דעתו, ובכלל זה עומד על קשיים האפשריים באבחונו של ליקוי מושרה רעש אצל אדם מבוגר. משכך, יתבקש המומחה לעיין במסמך משנת 2012, להסביר את היחס בינו ובין המסמך משנת 1987, ולהסביר בצורה מנומקת האם יש באמור בו כדי להשפיע על מסקנות חוות דעתו, אם לאו.

ג.כן יתבקש המומחה לעיין בנספחים 8 ו- 9 לסיכומי התובע, ובטענות התובע בדבר משמעותם כפי שאלה מפורטות בסעיפים 116 עד 123 לסיכונים אלה, ולומר האם יש במסמכים אלה ובטענות אלה כדי לשנות ממסקנות חוות דעתו, אם לאו.

כל אחד מהצדדים מתבקש, ככל שרצונו בכך, להגיש התנגדות/עמדה ביחס לכוונתי להעביר שאלות הבהרה אלה למומחה, וזאת עד ליום 15.2.18.

3.התיק יובא לעיוני לכל המאוחר ביום 2.3.18 לצורך מתן הוראות בדבר המשך ההתדיינות. זאת, בין אם תוגש חוות דעת רפואית מטעמו של התובע עד אז, ובין אם לאו.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ח, (27 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.