ב"ל 47540-10-13.21

1.תביעת התובעת לקבלת גימלה לשמירת היריון, אושרה בהתייחס לתקופה מ-10.3.13, ועד 20.6.13, אולם נדחתה בהתייחס לתקופה מ-21.6.13 ועד לתאריך הלידה - 24.10.13.

כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בכתב התביעה טענה התובעת, כי מצבה בתקופה שלא אושרה לה גימלה היה חמור יותר מאשר בתקופה הקודמת, וכי בנוסף לסיכון הפלה, היא סבלה גם מסכרת היריונית והיה עליה לקיים מעקב סוכר שש פעמים ביום.

2.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה, וטען כי לא התקיימו בתובעת התנאים המזכים לגימלה לשמירת היריון בהתייחס לתקופה מ-21.6.13.

לטענת הנתבע, מצבה הרפואי של התובע ומצב העובר, כמו גם אופי עבודתה של התובעת - עבודה משרדית, לא הצדיקו היעדרות מהעבודה, בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.

לטענת הנתבע, לאחר חודש 6/13, לא נצפה דימום, והסכרת היתה מאוזנת בדיאטה.

3.הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה, כי בית הדין ימנה מומחה יועץ רפואי מטעמו בתחום הגינקולוגיה, אליו תופננה השאלות הרלוונטיות באשר להתמלאות תנאי סעיף 58 לחוק, בכל הקשור לזכאות התובעת לגימלה לשמירת היריון.

4.אשר על כן, מונה פרופ' ישראל גולדשטיין כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

פרופ' גולדשטיין התבקש להשיב על השאלה, האם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה מ-21.6.13 ועד למועד הלידה - 24.10.13, היתה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון, ואשר סיכן את התובעת או את העובר, בהתחשב בכך שעבודתה של התובעת, הינה עבודה משרדית.

5.פרופ' גולדשטיין בחוות דעתו מתאריך 20.5.14, סקר את כל החומר הרפואי הרלוונטי שהועבר אליו, והתייחס לבעיות מהן סבלה התובעת במהלך הריונה.

פרופ' גולדשטיין ציין, כי ניתוח קיסרי בהיריון קודם עקב עובר גדול, אינו מהווה סיבה להגבלה בתפקוד היומיומי.

כמו כן, ציין פרופ' גולדשטיין, כי התלונות באשר לדימום בהיריון, נשללו בבדיקה מתאריך 18.6.13, וגם בבדיקות חוזרות צוין, שאין עדות אוביקטיבית לדימום.

כמו כן, בבדיקת האולטרה -סאונד לא נרשם כי היה דימום, ואף נשללה שלית פתח או שליה נמוכה, שהן אלו המהוות סיבות עיקריות לדימום בהיריון.