כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.6.15 (להלן ובהתאמה -החוק; הוועדה).

תמצית העובדות הצריכות לענייננו

2.ביום 19.6.14 נפגע המערער, מנופאי במקצועו, בתאונה, במסגרתה נפל מסולם בגובה של כמטר וחצי. תאונה זו הוכרה כתאונת עבודה (להלן- התאונה).

3.הוועדה מושא ערעור התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 21.6.15, ורשמה את דברי ב"כ המערער, כדלקמן:

"נפגע בברך ימין, קרע במניסקוס. כאבים והגבלות תנועה. לעניין מצב קודם בחבלה ב- 1988, עבר ניתוח ומאז המצב היה תקין ולא היו תלונות וביוני היה קרע חדש. יש להתאים נכות בגין הגבלה בתנועה והקרע בהתאם לחוו"ד דר' רוזנטל".

4.הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה, כדלקמן:

"בבדיקה: ברך ימין – אין נפיחות אין נוזל חופשי בברכיים הזזת פיקה חופשית ללא חריקות, ברך יציבה לצדדים. סמן מגרה קדמי ואחורי שליליים. תנועות הברך - ברכיים 0/130 מעלות, מקמורית שלילי. רגישות ללחץ בסדק הברכי פנימי, אפלי – חיובי בסדק הברכי פנימי, בזמן הדחיסה".

5.על יסוד כל אלה, קבעה הוועדה למערער10% נכות בגין נזק קל במניסקוס לפי תקנה 48(2)(ז) (I) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), אולם ניכתה מנכות זו 10% נכות בגין מצב קודם, לפי אותו פריט ליקוי, עקב תאונה קודמת, שארעה בשנת 1997.

וזו לשון ההחלטה:

"נכותו הכוללת היום בבדיקה תואמת נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2) ז'(1). לפי מכתבו של דר' רוזנטל אורטופד מ- 26.3.15 ב- 1998 עבר ארטרוסקופיה בברך ימין בשל קרע חלקי במניסקוס פנימי ובוצעה מניסקטומיה חלקי, ליקויים אלו מקנות נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2) ז' (1), סה"כ נכותו בגין התאונה הנדונה בשיעור 0%".