ב"ל 45283-05-13 דניאל גל נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ביום 24.04.14 הגיש התובע, לבית דין זה, בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים או להצגת שאלות הבהרה למומחה. בהחלטת בית הדין, מיום 27.04.14, הוארך המועד להגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה עד ליום 04.05.14 וככל שיחליט התובע שאיננו חפץ בהגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה להגיש את סיכומיו עד 05.05.14 ("החלטה א'").

בנוסף לכך חויב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪ ("החלטה ב'").

2.על החיוב בהוצאות, שבהחלטה ב', הגיש התובע בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי, שנדונה כערעור שתוצאתו ההוצאות בהם חויב התובע הופחתו מ-5,000 ₪ ל-2,000 ₪.

על חלק החלטה א' בה הוארך המועד להגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה ובה נקבע מועד לסיכומים בכתב, לא הוגשה בקשת רשות ערעור והיא לא נדונה במסגרת הערעור.

3.למרבה הצער, למרות שחלפו חודשים ארוכים מאז תום המועד להגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה לא הוגשה בקשה כזו על ידי התובע. למרות שחלף לפני חודשים המועד להגשת סיכומיו גם אלה לא הוגשו עד היום.

יתירה מכך, לא הוגשה על ידי התובע כל בקשה להארכת מועד מהמועדים שנקבעו בהחלטה א'.

בנסיבות אלה, כשמדובר במועדים שהוארכו לבקשת התובע, אי הגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה ובודאי אי הגשת סיכומים, איננה מאפשרת להתקדם בבירורה של התביעה, שייתכן ונזנחה על ידי התובע. לכן יש לדחות את התביעה מטעם זה בלבד.

4.התביעה נדחית מחוסר מעש ומחוסר אפשרות להתקדם בבירורה.

נעיר. משהטעם היחיד בבקשת רשות הערעור לאי קיום החלטת בית הדין לעניין המועדים המקוריים שנקבעו להצגת שאלות הבהרה, היה שכבר בשליש השלישי לחודש אפריל 2014 ביקש בא כוח התובע להתייעץ עם אורטופד בעניין הצורך בהגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה; משחלפו להם עוד כחודשיים מאז ניתנה החלטה א' – שהאריכה מועדים לבקשת התובע, שוב תוך זלזול בוטה בהחלטה זו לא הוגשו הסיכומים, ושוב נגרם לבית הדין בזבוז זמן שיפוטי מיותר.