ב"ל 4522-05-14 מוחמד אבו חמד נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים מיום 12.2.14 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי לא התקיימו בעניינו של המערער התנאים להפעלת תקנה 15.

רקע

2.המערער, יליד 1990, הינו אינסטלטור במקצועו. הוא נפגע בכתפו השמאלית בתאונת עבודה אשר ארעה ביום 10.6.10. המערער ביקש לקבוע את נכותו, וועדה רפואית שבדקה אותו ביום 5.3.12, קבעה כי נכותו היציבה של המערער עומדת על 20%.

3.ביום 28.3.12 פנה המערער לקבל את חוות דעתו של ד"ר גאזי, מומחה בכירורגיה אורתופדית, לעניין קביעת אחוזי הנכות. ד"ר גאזי היה בדעה כי קביעת אחוזי הנכות תואמת את מצבו הרפואי של המערער, אולם חלק על כך שהוועדה הרפואית לא הפעילה את תקנה 15.

4.לפיכך, הגיש המערער ערר על החלטת הועדה הרפואית. ביום 30.11.12 דנה ועדת רשות לעניין תקנה 15 בעניינו של המערער וקבעה כי מצבו הרפואי אינו מגביל אותו מהמשך עבודתו וכי ישנה עלייה בהכנסות בשיעור 5%, ולכן קבעה כי אין הצדקה להפעלת תקנה 15. לאחר מכן, דנה ועדת העררים בטענותיו של המערער ובהסתמך על עמדת ועדת הרשות, דחתה ביום 9.1.13 את הערר.

5.על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין, וזה התברר במסגרת תיק ב"ל 29564-02-13, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"הוועדה הרפואית לעררים תדון מחדש בעניין הפעלת תקנה 15 לאחר שתתייעץ מחדש עם וועדת הרשות בעניין הפעלת תקנה 15.

ועדת הרשות תשקול מחדש את עניינו של המערער ותאפשר לו לטעון את טענותיו לרבות בעניין אופן חישוב השכר לאחר התאונה.

ועדת הרשות תדון לאחר מכן בהפעלת תקנה 15 לפי התנאים המצטברים: א. העדר מסוגלות בעבודה. ב. ירידה ניכרת בהכנסות ולא לזמן מוגבל".

ההסכמה האמורה קיבלה תוקף של פסק דין ביום 9.10.13.

6.בעקבות פסק הדין, התכנסה ועדת הרשות בשנית ביום 7.1.14, חישבה מחדש את הירידה בהכנסות ומצאה כי ישנה ירידה בשיעור 11%. לאחר מכן חזרה וועדת הרשות על ממצאיה כי המערער אינו מוגבל ביכולתו לחזור לעבודה, ולכן קבעה כי אין הצדקה להפעיל את תקנה 15. ועדת העררים אשר התכנסה ביום 12.2.14 אימצה את המלצות ועדת הרשות ודחתה את הערר.