ר.ג. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.התובע פנה לנתבע וטען כי ביום 01.09.13, בעת שעסק בעבודתו, נפגע בברכו הימנית. 

הנתבע מצידו הכיר באירוע כפגיעה בעבודה, אשר הסב לתובע החמרה של מצב קודם בגין כאבים בברך ימין. לטענת התובע, האירוע הסב לו ליקוי נוסף – קרע במיניסקוס בברך ימין (להלן: "הליקוי הנוסף").

מכאן התביעה שבפנינו.

2.מהלך הדיון והשתלשלות ההליכים בתביעה:

בתחילת ההליכים, הסכימו הצדדים ביחס לקיומו של אירוע תאונתי שבו נפגע התובע במסגרת עבודתו במטבח, וזאת כאשר "נפלה קופסת שימורים ממדף לשולחן העבודה במטבח, לידו עמד התובע, ומהשולחן נפלה ופגעה בברכו הימנית של התובע" (ראו הודעת ב"כ הנתבע מיום 20.10.15 והודעת ב"כ התובע מיום 15.11.15).

בהתאם לכך, הסכימו הצדדים כי בית הדין ימנה מומחה רפואי באשר לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנוסף שממנו סובל התובע לבין האירוע.

על יסוד ההסכמה האמורה, ניתנה ביום 08.12.15, ולפיה מונה דר' ששון אברהם כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורטופדית.

לאחר שהמומחה המציא את חוות דעתו, ביקש התובע להפנות אליו שאלות הבהרה, ובהחלטה מיום 11.02.16 הבקשה לא נעתרה.

התובע הגיש לבית הדין הארצי בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה, ובקשתו נתקבלה, והתיק הוחזר לבית הדין מכוח פסק הדין שניתן בבר"ע 60027-02-16, וזאת על מנת ש"תופנינה למומחה הרפואי ארבע שאלות ההבהרה שבקש המבקש להפנות למומחה הרפואי".

הוסיף בית הדין באותו פסק דין והעיר, "...כי אמנם בתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין האזורי, לא צוין במפורש כי מדובר בכך שהייתה "חבלה סיבובית", אולם מאחר שהדבר אכן נטען וצוין הן בכתב התביעה והן במסמכי הביטוח הלאומי, על כן יש מקום, בנסיבות הללו, כי תועברנה שאלות ההבהרה המבוקשות למומחה הרפואי. ככל שהמוסד חולק על העובדה של "החבלה סיבובית" שלא הופיעה בתשתית העובדתית, יודיע על כך לבית הדין האזורי על מנת לקיים דיון בשאלה זו".

בהמשך, בעקבות פסק דינו של בית הדין הארצי, הודיעה ב"כ הנתבע כי הנתבע "...חולק על טענת התובע, אשר נזנחה, לגבי מנגנון החבלה".