עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
43138-02-15
25/05/2015
|
בפני השופט:
הסגנית נשיא איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
ע.ס.
עו"ד ג'אד בדארנה
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איהאב סעדי
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ("חוק הביטוח הלאומי"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ("הוועדה") לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-1997 ("חוק הפוליו") מיום 28/1/15, אשר קבעה למערער נכות בשיעור 40% לפי פריט ליקוי 29(3)(ב) ("ההחלטה").
2.הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 25/11/14 (ב"ל 5850-09-14), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים, בהרכבה הקודם, על מנת שפעל כדלקמן:
(א)תפרט את השוני בין ממצאי הוועדה הנוכחית לבין ממצאי הוועדה טרם הבקשה להחמרה.
(ב)תתייחס למסמכים הרפואיים שהגיש המערער.
(ג)תבהיר איזו החמרה, אם בכלל, נובעת ממחלת הפוליו ואיזו נובעת ממחלת הרקע הקיימת ("פסק הדין המחזיר").
טענות הצדדים
3.לטענת המערער, הוועדה לא דנה באף אחת מהוראות פסק הדין המחזיר ולא קיימה אותו.
4.לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, שכן החלטת הוועדה עונה על דרישת פסק הדין המחזיר.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
5.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, אשר לדבריו "מילדות חלה בפוליו. מתקשה בהליכה ובעמידה". לאחר שעיינה בפסק הדין המחזיר, סקרה הוועדה את החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8/7/09, אשר קבעה שהמערער סובל משילוב של מספר מחלות, שכולן מתאפיינות בפגיעה במערכת העצבים, אולם לא קשורות למחלת הפוליו. למערער נקבעה בעבר נכות נוירולוגית בשיעור 80%, לפי פריט ליקוי 29(3)(ב) "המורכבת מגיליאן ברה, שרקו מריטו וכנראה גם פוליו". הוועדה דנן הסבירה כי "מאחר שאין לשלול כי מחלת הפוליו אחראית לחלק מהסימפטומים (אם כי אין ודאות לכך), הוועדה נהגה כבבית הלל וחילקה את הנכויות כאשר מחצית נזקפה לחובת הפוליו". הוועדה ציינה כי לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים וערכה למערער בדיקה קלינית, בשני הדיונים הקודמים שערכה ביום 5/3/14 וביום 7/5/14, היא בדעה שאין החמרה במצבו של המערער, ונכותו הכוללת אינה עולה על 80%, כפי שנקבעה בעבר, טרם בקשת ההחמרה. הוועדה הוסיפה והסבירה כי חלוקת הנכויות שנקבעה בהחלטת הוועדה הרפואית מיום 8/7/09 הינה החלטה חלוטה והיא עומדת בעינה. על בסיס האמור קבעה הוועדה שנכותו של המערער בגין מחלת הפוליו הינה בשיעור 40%, ואין החמרה במצבו.
6.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפסק הדין המחזיר, בהחלטת הוועדה ובטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.