ב"ל 42816-12-13 . 27 ינואר 2015

1.האם רשאי הנתבע להפנות תובע לבדיקת BERA כאשר מונחת בפניו בדיקת שמיעה מטעם התובע לפיה לכאורה עומד התובע בתנאי הסף של ירידת כושר השמיעה ב- 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור?

2.העובדות הרלבנטיות –

א.התובעת, ילידת 1952, עובדת כגננת בבסיס צה"ל בתל-נוף, הגישה תביעה להכרה בפגיעתה בשמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה.

תביעתה נדחתה לראשונה ביום 15.11.07 ופעם נוספת ביום 4.2.09.

ב.ביום 13.9.11 ניתן פסק-דין בתיק בל' 1480/10, הדוחה את תביעת התובעת וזאת מאחר ושתי בדיקות שמיעה אשר הוצגו מלמדות כי התובעת לא עמדה בתנאי הסף בדבר ירידה בשמיעה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים (להלן: "ההליך הקודם").

ג.על החלטה זו הוגש ערעור בתיק עב"ל 35964-10-11, וביום 4.3.13 קיבלו הצדדים את המלצת בית-הדין לפיה:

"בדיקת השמיעה מתאריך 29.7.10 תיבחן כתביעה חדשה שהוגשה ביום 29.7.10 מבלי צורך להגיש תביעה חדשה. כל זאת מבלי שתועלה טענת סף לדחיית התביעה בהסתמך על הוראת סעיף 84 א' (א)(3)".

להסכמה זו ניתן תוקף של פסק-דין (להלן: "פסק הדין בבית הדין הארצי").

ד.התיק הוחזר לפקיד התביעות אשר ביקש לזמן את התובעת לבדיקת BERA.

התובעת לא הופיעה לבדיקה ולפיכך ניתנה ביום 23.7.13 החלטת פקיד התביעות, לפיה בשלב זה לא ניתן להמשיך הטיפול בתביעה ללא ביצוע הבדיקה הנדרשת.

ה.החלטה זו היא מושא התביעה.

3.טענות התובעת – 

א.המוסד מושתק מלטעון כנגד בדיקת השמיעה מיום 29.7.10.

בהליך הקודם טען המוסד כי בהתאם לבדיקה מיום 8.6.06 ממכון רוט-נבט נמצא אצל התובעת ליקוי שמיעה כהגדרתו בחוק, אך יש לדחות את התביעה בשל שיהוי, בהתבסס על סעיף 84 א'(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

בדיקת השמיעה מיום 29.7.10, אף היא ממכון רוט-נבט ולכן, משבהליך הקודם לא טען המוסד כנגד איכות הבדיקה ולא ביקש בדיקת BERA, הוא מנוע מלדרוש מהתובעת לבצע בדיקה זו כיום.