ט' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.ב"כ התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי ד"ר מ. ביזר, מומחה למחלות א.א.ג., מרח' ההסתדרות 42 הרצליה, על חוות דעתו הרפואית מיום 30.3.15 כדלקמן:

א.האם על פי שלוש הבדיקות הראשונות, קרי מיום 10.11.12, 31.12.12, 11.8.13 (להלן: "הבדיקות הראשונות"), אליהן התייחס המומחה בחוות דעתו השניה, מתקיים בתובע התנאי של ירידה בשמיעה בשיעור 20DB לפחות בשתי האוזניים בתדירויות הדיבור?

ב.האם על פי הבדיקות לעיל התפתח אצל התובע אותו ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו-צדדי המאופיין לחבלות רעש תעסוקתי מזיק, על פני תקופה של 45 שנה.

ג.האם מדד השמיעה כפי שבא לידי ביטוי בבדיקות אלו, הוא בשיעורים דומים ומציג ליקוי שמיעתי ברמה בינונית ומעלה??

ד.האם ליקוי השמיעה התחושתי עצבי, שבא לידי ביטוי באותן 3 בדיקות הוא בטווח שניתן לצפות לו לאחר כ- 45 שנות עבודה בחשיפה לרעש מזיק?

ה.האם על פי הספרות הרפואית, בעקבות הפסקת החשיפה לרעש, ייתכן אפילו שיפור במדד הירידה בשמיעה?

מכון קולות 24.2.13

ו.האם פענוח הבדיקה מיום 24.2.13 ע"י הבודק הציגה ממציא לפיו סף השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור לפי מוליכות עצם הוא 20DB?

ז.בבדיקה מיום 24.2.13 בוצעה בנוסף בדיקת OAE נחשבת בדיקה אובייקטיבית?

ח.בבדיקת OAE לא התקבלו תגובות בשתי האוזניים והדבר מתבטא בטימפנומטריה לא תקינה, מה המשמעות של ממצא זה?

בית החולים "וולפסון"

ט.האם תוצאות בדיקת OAE הציגה ממצאים שאינם תואמים את ספי השמיעה ההתנהגותית, קרי פחות טובים מהמצופה עפ"י בדיקת השמיעה?

י.בשל הממצאים כאמור בסעיף 9 הורתה הבודקת לחזור על ביצוע הבדיקה שנית לאחר בדיקת אוטוסקופית ובמצב של היענות תקינה של אוזן תיכונה, חרף זאת – לא ניתנה כל התייחסות ו/או איזכור בשתי חוות הדעת לעניין זה, מדוע?

יא.האם לא היה נכון לבצע בדיקה אובייקטיבית נוספת לאור הפערים בכלל הבדיקות וביתר שאת לאור המלצה מפורשת בבדיקה מיום 29.5.13 בבי"ח "וולפסון", (נוכח הממצאים בבדיקת OAE), לפיה יש לחזור על הבדיקה בשנית?