עב"ל
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
|
40223-01-14
15/07/2014
|
בפני השופטת:
אורית יעקבס
|
- נגד - |
המערער:
ק' ע' עו"ד שור
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוניר ח'יר
|
פסק דין |
1.מדובר בערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) - להלן "הועדה" אשר התכנסה ביום 19.12.13 ואשר קבעה למערער 5% נכות צמיתה וזאת לאחר שהפחיתה 5% בגין מצב קודם.
2.עניינו של המערער הוחזר לועדה בעקבות פסק דין שניתן, ביום 28.10.13, במסגרת תיק ב.ל 7814-08-13 (להלן: "פסק הדין") שהורה לה לנמק מדוע מוצדק לנכות מצב קודם.
3.במסגרת פסק הדין, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן יוחזר עניינו של המערער לועדה "על מנת שתבחן שוב את קביעתה ותנמק ככל שתעמוד על דעתה כי יש לייחס חלק מן הנכות למצב קודם, מדוע יש במסמך הרפואי מיום 14.5.05 כדי להצדיק קביעת נכות בגין מצב קודם...".
4.בסיום דיון מקיף, שהתקיים, בבית הדין, ביום 26/6/14 ולאחר ששמע בית הדין את טענות באי כח הצדדים, ניתנה ההחלטה הבאה:"כפי שהובהר לצדדים, ביה"ד החליט לקבל את הערעור אולם בטרם יוציא את פסק דינו, ניתנת לצדדים שהות, כפי שביקשו, כדי להגיש הודות לענין זהות הועדה..".
ואכן, ביום 2/7/14, הגיש המערער הודעה, במסגרתה הבהיר מדוע הוא מבקש כי עיניינו יוחזר לועדה בהרכב חדש אשר תידרש, אך ורק לשאלה - האם יש במסמך מיום 14/5/05 בכדי להצדיק הפחתת הנכות ע"ח מצב קודם ומתוך נקודת מוצא כי למערער נכות בשיעור של 10% בהתאם לסעיף 37(7)(א) לתקנות.
לחילופין, ביקש המערער שככל שביה"ד לא יקבל את עמדתו הנ"ל, יוחזר עניינו לועדה רפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתקיים את פסה"ד כלשונו.
ביום 13/7/14 הגיש המשיב הודעתו, במסגרתו הבהיר מדוע הוא מתנגד לבקשת המערער וזאת תוך שהוא מבהיר כי ככל שביה"ד ימצא לנכון להעביר את עניינו של המערער לועדה בהרכב חדש הרי שלא ניתן יהיה לכבול אותה להחלטת קודמתה בענין אחוזי הנכות או בכל ענין אחר, לביסוס עמדתו זו, הפנה המשיב לפס"ד שניתן במסגרת בר"ע 467/09 לואי דיאב - המל"ל (1/9/08).
בנוסף לכך, מצא המשיב, לנכון, לחזור ולעלות את נימוקיו, בשלהם, אין בכלל מקום לקבל את הערעור - טענות שלא היה מקום להעלותן, בשלב זה וזאת בשים לב להחלטתו המפורשת של ביה"ד אשר ניתנה, בסיום הדיון מיום 26/6/14. החלטה אשר ניתנה, כאמור לעיל, לאחר שביה"ד עיין בהודעת הערעור על נספחיה, כתב התשובה, על נספחיו ואף לאחר ששמע את טענות הצדדים.
5.מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי היא התייחסה למסמך מיום 14.5.05 באופן הבא: "בבדיקתו נמצא ממצא אובייקטיבי של רגישות במישוש שרירי הגב התחתון עם כאבים בהפעלת הגב כלומר תנועות הגב הוגבלו על רקע של כאבים..." אולם עיון במסמך מיום 14.5.05 מעלה כי לא מופיע בו ההיגד "תנועות הגב הוגבלו" ולכן הפרשנות שנתנה הועדה למסמך זה, מעבר לכך שאינה תואמת את הנדרש בהלכת מרגוליס (דיון מ"ג/46-10 מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי פד כו 364), אף אינה יכולה להיחשב כקיום של פסק הדין.
6.טענות ב"כ המשיב באשר לכך שהועדה התייחסה להעדרם של רישומים רפואיים במשך 5 שנים וכן טענותיו בנוגע לנימוק הנרחב שנתנה הועדה, אינה משנה את העובדה שהאחרונה לא קיימה את הוראות פסק הדין, אשר חייב אותה להסביר מדוע יש במסמך הרפואי מיום 14.5.05 כדי להצדיק קביעת נכות בגין מצב קודם.