ב"ל 3941-11-13 מרואן נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מר עבוד מרואן (להלן- התובע) הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע)תביעה להכרה במחלה ממנה הוא סובל בידיו ובמרפקו הימני כפגיעהבעבודה.

2.הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 31.05.2013, מהנימוקים הבאים:

א.לא הוכח קיום אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, ואשר הביאו ל-C.T.S.

ב.מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה.

ג. מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

3.כנגד דחייה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

4.ביום 8.07.2014, לאחר שהתובע נחקר בבית-הדין, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה-יועץ רפואי לבית-הדין על סמך העובדות העולות מעדות התובע וכדלקמן:

"א.התובע יליד שנת 1961.

ב.התובע עבד כחרט במסגריה מיום 1.03.1993 ועד 5.08.2012.

ג.התובע עבד במסגרייה במשך 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' בין השעות 7:30 לבין השעה 16:30 או משעה 8:00 ועד השעה 17:00 וביום שישי משעה 8:00 ועד השעה 14:00.

ד.עיקר עבודתו של התובע (כ-80%) היה על המחרטה. ביתר הזמן, היה מסייע למסגרים בעבודות מסגרות.

ה.במסגרת עבודתו כחרט, התובע הפעיל מכונת חריטה גדולה באורך של 3 מטר, וגובה הכתפיים של התובע. פוטר המכונה (החלק  שמחזיק את החלקים בהם היה צריך לחרוט) היה מעל גובה הכתפיים של התובע.

לצורך ביצוע העבודה, התובע עמד על משטח עץ.

לעיתים, התובע הפעיל מכונת חריטה קטנה, בהתאם לסוג העבודה, זמינות המחרטה הקטנה ונוחיותו.

ו.הפעלת המחרטה הייתה כרוכה בביצוע הברגות תוך "דפיקה עם היד" והפעלת כוח פיזי עם הידיים. כמו כן, בזמן הפעלת המחרטה, התובע ביצע תנועה סיבובית של פתיחה וסגירת מפתח מעל גובה הכתפיים. הפעולה של הרמת הידיים ישרות מעל גובה הכתפיים לצורך פתיחה וסגירה של ההברגות, חזרה על עצמה פעמים רבות במהלך יום העבודה.