ב"ל 37957-10-14 מירון נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מר אליעזר מירון (להלן – התובע), הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע), לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 20.8.13.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק – "מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנרכו, לא הוכח, לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך. אף אם יוכח אירוע כטענתך, לא נמצא כי האירוע הנטען על ידך בתאריך 20.8.13, (חיבור צינורות), גרם לך לנזק פיזיולוגי/ גופני ולאי כושר עבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.מעדותו של התובע עולות העובדות כלהלן –

א.התובע הינו חלקאי במקצועו מזה 40 שנה.

ב.באוגוסט 2013 אירעה התאונה הנטענת, עת ניסה התובע לחבר שני צינורות באמצעות מחבר המכונה פלסאון. מדובר בפעולה הנעשית באמצעות הפעלת כוח רב (על מנת למנוע בריחת צינור החוצה בעת פיתחת המים).

ג.לצורך ביצוע הפעולה, התובע אחז בצד החיצוני של כל אחד מהצינורות וביצע תנועה של חיבור הצינורות על ידי לחיצה בכוח ובעת ביצוע פעולה זו, הרגיש כאב חד בכתפו.

ד.מדובר בפעולה אותה מבצע התובע מדי שנה במשך כל שנות עבודתו.

ה.התובע לא סבל מכאבים בכתף עובר לאירוע הנטען.

4.כאשר נשאל התובע, בחקירתו הנגדית, אם היה לבד בשטח במועד קרות האירוע, השיב בחיוב ולשאלה היכן היו העובדים הנוספים, השיב כי היו בחלקה אחרת וביצעו את ההכנות לשתילה שהייתה צריכה להתבצע יום למחרת.

באשר למועד הביקור הרפואי הראשון לאחר האירוע, העיד התובע – "הלכתי הביתה מיד. כאב לי, אמרתי אני ארגע, אולי מדובר במתיחה. לא היה רופא שכן רופא לא מגיע מידי יום למושב, הוא מגיע פעמיים – שלוש בשבוע, כאשר באוגוסט הוא בדרך כלל נמצא בחופשה. הרופא ראה אותי לראשונה לאחר 6-5 ימים, זו הייתה הפעם הראשונה שהגיע למושב לאחר האירוע". ולגבי המצאות אחות במרפאת המושב שתוכל לראותו, השיב – "אני לא הלכתי למרפאה. הייתה לי תחושה שזו פציעה כמו פציעות אחרות של מי שעובד בחקלאות. לא סברתי שזה יגיע למה שהגיע". לרופא מסר התובע – "סיפרתי בדיוק איך זה קרה לי. אני שאלתי אם זו תאונת עבודה והוא אמר לי שאם זה יעבור לי אז אין טעם לכתוב תאונת עבודה. הוא אמר שהוא יכתוב תאונת עבודה רק אם הוא בטוח שיש נזק רציני אחרי שיראה אם אר איי. מכוון שהוא רופא שמתעסק עם כל החקלאים בערבה הוא מכיר את המטריה ולא כל פיפס הוא רושם תאונת עבודה".

לגבי התיעוד הראשוני על קרות האירוע השיב שבמסמכים הרפואיים יש תיעוד רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הרופא ראה את כאבו הרב ואת חוסר המסוגלות שלו לבצע פעולות שונות כמו הרמת היד ולבישת חולצה. כאשר נשאל התובע מדוע במסמך הרפואי מיום 25.8.13 נרשם כאבים בכתף מזה כעשרה ימים כאשר התאונה אירעה רק 5 ימים לפני, השיב – "כשהייתי אצל הרופא לא זכרתי בדיוק את היום כי באותו היום לא ממש ייחסתי לזה את החומרה ולכן לרופא אמרתי לפני שבוע – עשרה ימים".