ב"ל 37101-01-13 מ.ע נגד המוסד לביטוח לאומי

בתובענה זו עותר התובע להכרה בארוע מיום 29.12.10 - במסגרתו לקה באוטם בלבו לטענתו - כתאונת עבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). לטענת התובע, במהלך עבודתו כנהג אוטובוס נדרש לבלום בפתאומיות על מנת למנוע פגיעה בהולכת רגל, והדבר גרם לו לבהלה ולהתרגשות. הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען כי לא הוכח כי לתובע ארע ארוע חריג תוך כדי ועקב עבודתו, אשר הביא לאוטם; כי האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית וגורמי סיכון אישיים; וכי השפעת הארוע הנטען, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

התביעה בתובענה דנן מהווה המשך בירורה של תביעה שהוגשה על ידי התובע בתיק בל (אזורי חי') 1493-12-11 (להלן – ההליך הקודם). התביעה בהליך הקודם נמחקה בפסק דין לאחר שהתובע לא הגיש סיכומיו בכתב.

במסגרת ההליך הקודם הוסכם על הצדדים כי ימונה בעניינו של התובע מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, וכי תועבר אליו התשתית העובדתית שיקבע בית הדין על בסיס החומר שעמד בפניו. התשתית העובדתית שנקבעה בהליך הקודם היא זו: התובע, יליד 1964, עבד כשנתיים כנהג בחברת "אגד" נכון ליום 29.12.10. טרם עבודתו ב"אגד" היה התובע נהג משאית בחברה פרטית כ-12 שנים. ביום 29.12.10, בשעה 11:15 לערך, במהלך נהיגה באוטובוס, סמוך לצומת קרית אתא לכיוון חיפה, התפרצה הולכת רגל באופן פתאומי למעבר החצייה כשרמזור אדום הבהב (להלן- הארוע החריג). המצב האמור גרם לתובע לבהלה, ועל מנת שלא לפגוע בהולכת הרגל בלם בעוצמה, ומנע פגיעה בה. התובע היה נסער ומלא התרגשות עד כדי קוצר נשימה, ותוך מספר דקות חש בכאבים לוחצים בחזה שהלכו והחריפו עד להגעתו לתחנה מרכזית ב"לב המפרץ", שם הוריד את הנוסעים ופנה לניידת תרומות דם שעמדה בסמוך לתחנה המרכזית. החובש שהיה בניידת ראה את מצבו של התובע, הורה לו לשכב, חיבר אותו למסכת חמצן, והזמין ניידת טיפול נמרץ. ניידת הטיפול הנמרץ (להלן- נט"ן) הביאה את התובע לבית החולים "רמב"ם" (להלן- "רמב"ם"), שם נקבע כי לקה באוטם חריף בקיר תחתון של שריר הלב. התובע אושפז עד לתאריך 3.1.11, ועבר צנתור. עוד נקבע בתשתית העובדתית כי התובע החל לעשן בגיל 16. היו תקופות שעישן שתי קופסאות ביום; לעיתים חצי קופסא; ולעיתים אף לא עישן כלל.

על יסוד תשתית עובדתית זו מונה בעניינו של התובע מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, פרופ' שמואל גוטליב (להלן- פרופ' גוטליב). ביום 29.7.12 נתן פרופ' גוטליב את חוות דעתו. בעקבות תשובתו של פרופ' גוטליב לשאלות הבהרה שהופנו אליו, מהן עלה כי נחשף לחוות דעת מומחה הנתבע, עתר התובע בבקשה למינוי מומחה אחר. בהחלטה מיום 27.8.14 התקבלה הבקשה, שם נקבע כי משנחשף פרופ' גוטליב לחוות דעת רפואית מטעמו של הנתבע, מבלי שנחשף לחוות דעת רפואית נגדית מטעמו של התובע, ומבלי שניתנה הסכמת התובע לכך – אין מנוס אלא למנות מומחה-יועץ רפואי אחר מטעם בית הדין.

בהחלטה מיום 22.9.14 מונה פרופ' אברהם כספי כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה). למומחה הועברה התשתית העובדתית שנקבעה לעיל במסגרת ההליך הקודם, והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.     מה המחלה אשר אובחנה בתובע ביום אשפוזו?

ב.        הקיימים בתובע נתונים מוכחים המצביעים על כך שהיה בו לפני

קרות האירוע בעבודה סיכון מיוחד ללקות באירוע לבבי (כגון: סכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, עישון, מחלה קודמת, חולשה קודמת או כיוצא בזה)?

ג.הקיים קשר סיבתי כלשהו בין האירוע בעבודת התובע (נהג אוטובוס), לבין הופעת האירוע הלבבי סמוך לאחר קרותו.