ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
3606-09
09/02/2015
|
בפני הנשיאה:
אפרת לקסר
|
| - נגד - |
תובעת:
ל' ר'
עו"ד משה גלעד
|
נתבע:
בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
עו"ד עדי וידנה
|
| פסק דין |
1.התובעת הגישה תביעה להכיר במחלת הסכרת ממנה היא סובלת כ"פגיעה
בעבודה".
התובעת טענה, כי אירוע חריג ביום 17.10.03 גרם למחלת הסכרת, שאובחנה רק בחודש מאי 2005.
2.הצדדים גיבשו במשותף את העובדות המוסכמות הבאות בעניינה של התובעת:
"1.התובעת ילידת 1949.
2.התובעת עבדה שנים רבות במשרד החינוך ובתפקידה האחרון, שימשה
כמנהלת בית ספר. התובעת פרשה ממשרד החינוך ב - 9/2004.
3.בתחילת שנת הלימודים, בספטמבר 2003, קיבלה התובעת הוראה, לפיה עליה להגיש "תכנית פעילות בית ספרית" מיד לאחר סוכות. מדובר במסמך גדול, נרחב ומקיף הכרוך בעבודה רבה של תכנון והדפסה בסטנדרט גבוה של דרישות משרד החינוך.
4.את התכנית היה על התובעת להגיש מיד לאחר חופשת חג סוכות שהחל באוקטובר 2003 . התובעת הייתה נחושה להכין את התוכנית ולהגישה במועד.
5.מאחר ותוך כדי העבודה השוטפת היה הדבר בלתי אפשרי עבורה נאלצה התובעת לעבוד במהלך חופשת סוכות ולמרות שציפתה לחופשה מאוד ואף תכננה לטוס לטיול בחו"ל, נאלצה בכל זאת לעבוד על התוכנית.
6.עם תחילת העבודה התברר לתובעת הדבר כקשה ביותר והיווה עבורה סיוט אמיתי. לתובעת לא היה ניסיון בהקלדה על מחשב בכלל, לא ידעה איך להשתמש בתוכנות של משרד החינוך ואיך לגלוש באינטרנט. כמו כן לא הצליחה לשבץ נתונים בשבלונות המתאימות, לא ידעה לשמור חומר, לפתור תקלות ו/או ליצור תיקיות. התובעת הייתה כל כך בורה בכל מה שקשור בעבודה עם מחשב שאפילו במשרד לא היה לה מחשב.
לצורך הפרויקט הזה אף אחד לא הדריך את התובעת, לא הכין אותה וגם לא העמידו במשרד החינוך שום צוות שיתמוך במנהלות בהיבטים הטכניים של הכנת התוכנית.
7.במהלך השבוע נעזרה התובעת בסגנית נעמי שפירא (להלן:"נעמי") אשר הגיעה לביתה מידי יום ועזרה לה בהקראת הנתונים. נעמי בעצמה איננה בקיאה בעבודה עם מחשב ובכל הנוגע לעבודה עם המחשב וטיפול בתקלות לא יכולה הייתה התובעת להיעזר בה.
8.כך קרה שהחומר כל הזמן נעלם ו"ברח" לתובעת אשר נאלצה לבצע כל קטע כמה פעמים ואף להתקשר לבנה ולבעלה. העבודה התארכה ולקראת סוף השבוע נותרה עוד עבודה רבה לבצע.
ביום חמישי בשעות הערב הודיעה נעמי לתובעת כי לא תוכל להגיע לעזור לה גם ביום שישי משום שהיא עסוקה ומארחת.
9.כתוצאה מכך המשיכה התובעת לעבוד לבד ביום שישי ה - 17.10.03 . לקראת הצהריים הבינה שהיא לא עומדת במעמסה ונשארה כמות רבה של עבודה שלא מאפשרת לה לסיים את הכנת התכנית במועד. התובעת מעידה על עצמה כאדם מאוד ממושמע. התובעת פרשה את מצבה כמי שבאה ומצהירה בפני מנהליה שהיא לא טובה ולא יכולה לנהל וראתה זאת ככישלון אישי גדול שכן האחריות להגיש את התוכנית מוטלת עליה כמנהלת בית הספר וזו הייתה האחריות האישית שלה.
10.באותו יום שישי ה - 17.10.03 נכנסה התובעת ללחץ נפשי קשה ביותר וחרדה כאשר הבינה כי לא תוכל לעמוד במשימה והחופשה מסתיימת. התובעת הייתה חסרת אונים ולחוצה, פנתה לכל בני המשפחה וככל שהשעות נקפו הלחץ גבר ושיתק אותה. ללחץ הנפשי הכבד אליו נקלעה התווסף כעס בלתי רגיל על כך שנאלצה לוותר על החופשה וממילא לא עמדה במטלה.