ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
35031-01-16
07/04/2016
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
י.ש.
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד סעדי
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 23/11/15 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 1/2/15, בגין קרע בגיד ACL ברך ימין ונזק במיניסקוס, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(I) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה").
להלן עובדות המקרה:
2.לפי העולה מהתיק, המערער, יליד 1958, ספר במקצועו, נפגע ביום 30/4/15, ופגיעתו הוכרה כתאונה בעבודה. הפגימה שהוכרה הינה חבלה בברך ימין.
3.ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער ביום 7/10/14 נכות זמנית בשיעור 15% מיום 31/5/13 ועד 31/1/14. כן נקבעה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 1/2/14 ועד 31/1/15. המערער לא הגיש ערר על החלטה זו.
4.בתום תקופת הזמניות זומן המערער להופיע בפני ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה למערער ביום 17/2/15 נכות צמיתה בשיעור 0% בתחולה מיום 1/2/15.
5.המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, וביום 15/6/15 התכנסה הוועדה בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה ברפואה פנימית. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ערכה לו בדיקה קלינית וקבעה את נכותו בשיעור 10% בגין קרע חלקי ב- ACL ברך ימין עם נזק במיניסקוס, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(I).
לאחר התייעצות עם ועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15, בדו"ח מיום 18/10/15, קיבלה הוועדה את המלצת ועדת הרשות שלא להפעיל את תקנה 15, ודרגת נכותו הצמיתה של המערער נקבעה, כאמור, בשיעור 10% מיום 1/2/15.
טענות הצדדים
6.הערעור מכוון כנגד מועד תחולת הנכות. לטענת המערער, היה מקום לקבוע את הנכות הצמיתה ממועד קודם ליום 1/2/15. לפי הטענה, בתקופת הנכויות הזמניות לא שולמה למערער גמלה בגלל שמשולמת לו קצבה בגין פגיעה קודמת בעבודה, ואין כפל קצבאות; אולם, הוועדה לא הייתה מודעת לכך שאחרת הייתה נקבעת נכות צמיתה במועד מוקדם יותר.