ב"ל 32899-02-15 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 ("חוק הביטוח הלאומי"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ("הוועדה") לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-1997 ("חוק הפוליו") מיום 19/11/14, אשר דחתה את ערר המערערת וקבעה שלא עברה ניתוח בישראל לפני 1/1/1970 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 3/7/14 (ב"ל 11627-05-14), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית לעררים, בהרכבה הקודם, על מנת שתיתן דעתה באופן מנומק לתצהירים שהוגשו מטעם המערערת ואחותה בדבר קיומו של ניתוח רגלים בארץ, לכלל החומר הרפואי כולל מקופת חולים כללית ותיק הנכות, ולמסמך מבית הספר משנת 1967. כמו כן, התבקשה הוועדה ליתן דעתה למצבה הפיזי של המערערת כולל סימני ניתוח, אם קיימים, ולקבוע אם לאור ממצאים אלה, המערערת עומדת בתנאי הזכאות לפי חוק הפוליו ("פסק הדין המחזיר").

טענות הצדדים

3.לטענת המערערת, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר; לא התמודדה עם המסמכים הרפואיים, והנמקת הוועדה לאקונית וחסרה.

4.לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, שכן החלטת הוועדה עונה על דרישת פסק הדין המחזיר.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה הקשיבה לדברי המערערת ולטיעוני בא כוחה שהתלווה אליה. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה וקבעה כדלקמן:

"בבדיקה קיים שינוי בצבע עור באספקט פנימי של שוק ימין, אשר אינו נראה כצלקת ניתוחית. אין בו סימני תפרים, ולדברי התובעת 'נראה פחות ממה שהיה בוועדה קודמת'. הוועדה עיינה ברשימת תלמידים משנת 67' ואינה רואה בה כל תמיכה לאישור ניתוח כלשהו שבוצע בארץ.

הוועדה עיינה בשנית בתצהירים. מאחר שמדובר בתצהיר של אחות התובעת, אשר אינו ניתן לתמיכה על ידי עובדות אחרות, אין הוועדה מייחסת לתצהיר זה משקל דומיננטי בקבלת החלטה. הוועדה עיינה בשנית בחומר הרפואי המצוי בפניה. הוועדה סבורה כי היה והיתה מנותחת בארץ, אין ספק כי היו לכך ביטויים, ולו רק ברמז במסמכים שונים, כולל טענות בפני ועדות שונות בהן עצם קיומו של ניתוח היה מסייע בביסוס טענות ותביעות שונות.

לפיכך, אין הוועדה רואה מקום לשינוי החלטתה. הוועדה מפנה לדוגמה לדו"ח עו"ס מ-30/12/77 המפרט פירוט יתר את קורות חייה וקשייה של התובעת, ללא כל אזכור [ל]התערבות ניתוחית בארץ".