ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

בהליך זה על בית הדין לקבוע האם השתתפותה של התובעת בקורס ליישומי מחשב על חשבון ימי השתלמות להם היא זכאית, הינה "פעילות נלווית" לעבודה אשר מכוסה בביטוח נפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

העובדות

התובעת, גב' נ.ג., מועסקת על ידי עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") כמנהלת ספרייה ומרכזת אזור של ספריות עירוניות. היא התקבלה לעבודתה כסטודנטית בשנת 2008. בשנת 2010 מונתה למנהלת ספריה עירונית בשכונת בפסגת זאב ובשנת 2015 זכתה במכרז למשרת "מנהלת ספריייה ומרכזת אזור" שמתח הדרגות הצמוד לה הוא 40-42 בדירוג האקדמאים.

ביום 8.6.16 הייתה התובעת בדרכה מביתה למכללת אתגר, בה התקיים קורס ביישומי מחשב שהתובעת השתתפה בה (להלן: "הקורס"). בדרך למכללה, התובעת נפלה ושברה את קרסולה.

התובעת הגישה תביעה להכיר באירוע כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אך תביעתה נדחתה על ידי פקידת התביעות ביום 31.8.16 בנימוק כאמור להלן:

"עפ"י האמור בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של מבוטח ממעונו לעבודה או מהעבדה למעונו – תיחשב כתאונה בעבודה.

פגיעתך אינה אירעה תוך כדי הליכתך/נסיעתך מביתך לעבודה כנדרש עפ"י סעיף 80(1) לחוק, אלא בשעה שעשית דרכך ללימודים במכללת אתגר אשר אורגנו על ידי איגוד מקצועי – קרן ידע.

לימודייך במסגרת קרן ידע אינם מהווים חלק אינטגרלי מעבודתך ועל כך, לא ניתן לראותך כמי שנפגעה תוך כדי ועקב עבודתה".

בעקבות השגה שהגישה התובעת על ההחלטה, הודיעה פקידת התביעות כי החלטתה בעינה עומדת. פקידת התביעות הוסיפה כי:

"על פי אישור המעסיק והקיים בתיק דמי הפגיעה, מטרת יציאתה של מרשתך ללימודים הייתה למטרת גמול השתלמות ולא במטרה לרכישת ידע הקשורה בתחום העבודה.

היוזמה ליציאה הייתה של מרשתך ולמעסיק לא היה כל קשר לכך, בנוסף לא הייתה השתתפות המעסיק בתשלום שכר הלימוד".

העובדות הנוגעות לקורס הן כדלהלן:

בסעיף 13.2 להסכם הקיבוצי בין המעסיקים הציבוריים לבין הסתדרות האקדמאים במח"ר לשנים 1993-1996 מיום 29.4.1994 (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), נקבעו הוראות כלהלן:

"הפרשות המעסיק לקרן ידע

המעסיקים החתומים על הסכם זה, לרבות אלה שיצטרפו להסכם זה, או לסולם השכר שבהסכם זה, ומעסיקים אחרים שירצו לצרף את האקדמאים במח"ר לזכאות לפעולות הקרן, יפרישו החל ממשכורת חודש יולי 1994 ומדי חודש בחודשו, לקרן, סכומים בשיעור 0.5% מהשכר הטבלאי, ומתוספות השכר הנלוות לגימלה, בעבור כל העובדים המדורגים במח"ר העובדים בשירותם".

ביום 23.10.94 נחתם בין הצדדים להסכם הקיבוצי זכרון דברים אשר לפיו:

"מוסכם על הקמת קרן לקידום ההכשרה ההשתלמות וההדרכה של העובדים המדורגים בדירוג המח"ר, אשר מגמתה לסייע לאקדמאים במדעי החברה והרוח להרחיב אופקים, להעמיק ולעדכן ידע.

הקרן תנוהל על ידי הסתדרות המח"ר באמצעות מועצה ארצית בת 15 חברים בהתאם למפורט בסעיף 13.2. להסכם 93-96".

בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי, הפרישה העירייה 0.5% משכרה של התובעת לקרן ידע.

בהתאם לתנאי עבודה, זכאית התובעת להיעדר מעבודתה בכל שנה במשך שנים עשר ימים לצורכי השתלמות, כפוף לאישור המעסיק.

התובעת ביקשה אישור להשתתף בקורס. הקורס התקיים על פני ארבעה עשר מפגשים בתקופה שבין 18.5.16 עד 17.8.16 וזיכה את מסיימיו ב-100 שעות השתלמות אשר מוכרות לצורך "גמול השתלמות".

בקשת התובעת אושרה על ידי מנהלת מחלקת ספריות בעירייה. האישור ניתן על גבי תוכנית לימודים מפורטת של הנושאים שיילמדו בקורס.

על נייר הלוגו של מכללת אתגר כתוב שהיא "מיסודה של הסתדרות ההנדסאים" אך אין חולק על כך שלקרן ידע מעורבות בהכנת הקורס וארגונו.

במועד תחילת הקורס יתרת ימי ההשתלמות של התובעת עמדה על עשרים ושבעה ימים.

במועד תחילת הקורס הייתה התובעת זכאית לגמול השתלמות א'. התובעת התכוונה לצבור במסגרת השתתפותה בקורס שעות שנדרשו לקבלת גמול השתלמות ב'. בטופס שמילאה אחראית כוח אדם באגף תרבות בעירייה, גב' סימה אהרוני, לבקשת הנתבע במסגרת בירור התביעה, הוצעו שלוש אפשרויות שניתן לסמן כ"מטרת הקורס": קבלת גמול השתלמות, השלמת השכלה ותואר אקדמי. גב' אהרוני סימנה "קבלת גמול השתלמות".

עלות הקורס הייתה 1,600 ₪. התובעת שילמה למכללת אתגר ביום 25.5.16 את מחיר ההשתתפות בקורס (באמצעות כרטיס אשראי בארבעה תשלומים).

התובעת הגישה בקשה לקרן ידע להשתתפות בעלות הקורס. הקרן אישרה תשלום של סך 897.60 ₪ שהועבר לתובעת על ידי הקרן ביום 25.11.16.

לאחר התאונה התובעת נעדרה מעבודתה מיום 8.6.16 עד ליום 7.7.16. ימי ההיעדרות של התובעת בקורס על למועד האירוע נזקפו לחובת חשבון ימי ההשתלמות של התובעת. כאשר התובעת דיווחה לעירייה על התאונה, נרשמו ימי היעדרותה עקב התאונה כהיעדרות מחמת תאונת עבודה אך לאחר שנודע לעירייה על דחיית תביעת התובעת על ידי הנתבע, נזקפו ימי היעדרות אלה חשבון ימי מחלה צבורים של התובעת. יצוין כי התובעת העידה כי לאחר התאונה היא הוסיפה להשתתף בקורס.

העדה מטעם העירייה שהעידה בהליך, גב' סימה אהרוני, אחראית כ"א באגף תרבות בעירייה, העידה שככל שלא היו נותרים לתובעת ימי השתלמות צבורים והיא הייתה מוסיפה להיעדר לצורך השתתפות בקורס, ימי ההיעדרות היו נזקפים על חשבון ימי חופשה של התובעת.

המחלוקת וטענות הצדדים:

כאמור, המחלוקת בתיק עניינה בשאלה אם השתתפותה של התובעת בקורס הינה "פעילות נלווית" לעבודה. תשובה חיובית תגרור אחריה קבלת התביעה ואישורה כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי. תשובה שלילית משמעותה דחיית התביעה.

התובעת טוענת שהקורס מומן במשותף על ידי העירייה והתובעת, שכן ההחזר שקיבלה התובעת מקרן ידע הינו מהפרשות העירייה. כן טוענת התובעת כי ימי ההיעדרות של התובעת לצורך השתתפותה בקורס היו אמורים להיות כולם על חשבון ימי השתלמות המגיעים לה, ואשר מיועדים להעמקת ידע ומיומנויות של התובעת אשר רלוונטיים לליבת תחום עיסוקה, ועל כן יש לעירייה עניין בהם.

הנתבע טוען שמטרת השתתפותה של התובעת הייתה לצבור שעות לגמול השתלמות, וכי מטרה זו אין בה כדי לענות על מבחן "הקשר לעבודה", בשל כך שהיתרון העיקרי שצמח מהשתתפותה של התובעת בקורס היה קידום עניינה בשיפור תנאי שכרה בדרך של צבירת שעות לגמול השתלמות ב', אך לעירייה לא היה עניין ממשי בהשתתפותה של התובעת בקורס, שעל פי המפורט בתכנית הלימודים שלו, הקנה למשתתפיו מיומנויות בסיסיות ביותר במחשוב כך שלא היה בהשתתפות התובעת בקורס תרומה ממשית לעבודתה. כך, המעסיק לא ביקש, דרש או חייב את התובעת להשתתף בקורס זה, במסגרת תנאי המכרז של התובעת או כתנאי להמשך עבודתה. זו הייתה בחירת התובעת. הקורס התקיים במסגרת שנועדה לטיוב כוח אדם באופן כללי ללא זיקה ספציפית לתפקידה של התובעת.

דיון והכרעה

לאחר שבית הדין עיין בראיות ובטענות הצדדים, בית הדין סבור שדין התביעה להתקבל, מטעמים אלה:

ראשית יצוין כי טיעוני הנתבע בסיכומיו התבססו על הנחה שההפרשות לקרן ידע הינן מכספי העובד. ב"כ הנתבע בסיכומיה הבהירה שאין היא בטוחה בנכונותה של הנחה זו, אך טענה שגם אם יתברר שהמעסיק מפריש לקרן ידע, אין לכך השלכה משפטית בהיעדר זיקה בין הקורס לבין העבודה הספציפית של התובעת. כאמור, על פי העובדות שנקבעו לעיל, העירייה היא זו שהפרישה הפרשות לקרן ידע לצורך מימון השתלמויות של התובעת, ועל פי ההוראות המוסכמות בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, המסדירות את יחסי העבודה בין התובעת לעירייה, מטרת קרן הידע היא "לסייע לאקדמאים במדעי החברה והרוח להרחיב אופקים, להרחיב ולהעמיק ידע".

בעב"ל 91/99 אילוז – המוסד לביטוח לאומי (17.1.2002 להלן: "עניין אילוז") נסקרה פסיקה שנגעה לסוגים שונים של פעילות נלווית לעבודה, כמו השתתפות בפעילות ספורט ורווחה, באירועי נופש ואף בהשתלמויות. בסיכום ההלכה נקבע כי יש לבחון את זיקת הפעילות לעבודה ומידת העניין שיש למעסיק בה, על פי מבחן של סבירות תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומשקלן.

מסקירת הפסיקה שנעשתה בעניין אילוז עולה כי נפסק שהשתתפות של עובד בהשתלמות שאורגנה שלא על ידי המעסיק אלא על ידי האיגוד המקצועי בו העובד חבר, תוכר כפעילות נלווית אם נושאי ההשתלמות היו קשורים לשדה הרחב של עבודתו והכשרתו של העובד והמעביד שילם לעובד שכר עבור ימי ההשתלמות (סעיף 9 לפסק הדין ובו הפנייה לדב"ע נג/0-52 המוסד לביטוח לאומי – רוט (מיום 27.5.93)).

על פי הנחיות אלה, בית הדין סבור שיש להכיר בהשתתפותה של התובעת בקורס כ"פעילות נלווית" לעבודה, מטעמים אלה:

בהיבט הצר של התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בהשתתפות עובד בהשתלמות כ"פעילות נלווית", הרי העובדה שמכללת אתגר, שקשורה לאיגוד המקצועי של התובעת, ארגנה את הקורס, אינה שוללת הכרה בו כפעילות נלווית. העירייה שילמה לתובעת שכר בעד ימי ההשתלמות שכן לתובעת זכות לפי תנאי עבודתה להיעדר מן העבודה ללא ניכוי בשכרה שנים עשר ימים בשנה לצורך השתלמות. העירייה גם מימנה, באמצעות ההפרשות לקרן ידע, חלק מעלות ההשתלמות. כמו כן, התובעת הוכיחה כי נושא ההשתלמות קשור להיבט הרחב של עבודתה והכשרתה, ולעניין זה בית הדין מקבל את עדותה, שלא נסתרה, באשר ליתרונות המעשיים והיישומיים שהיא הפיקה מן ההשתתפות בהשתלמות, כמפורט להלן:

• לא נסתרה עדותה של התובעת לפיה עבודתה במשך השנים דרשה שיפור במיומנויות מחשוב וזאת על רקע המגמה של מעבר לניהול ממוחשב של ספריות. כמו כן, לא נסתרה עדותה כי חלק מן המיומנויות שהיא רכשה בקורס אפשרו לה לשפר את מלאכת עיצוב מודעות הפרסום של הספרייה, עדות שנתמכה בהעתק חלקי של תדפיס עמוד פייסבוק של הספריה עם מודעת פרסום.

• התובעת הסבירה בעדותה שהיא למדה "שליחת מסרונים לאנשים בפורמט אחר, מ-PDF לתמונה כדי לשלוח לאנשים. לא כל דבר אפשר להשתמש רק בוורד. אני צריכה לדעת עוד תוכנות כדי לעבוד בצורה יותר מקצועית... לא תוכנות, כל מיני אופציות איך לעבוד עם תמונה, פורמט, רזולוציה, שהכל יש בתוך הגוגל כרום, ולא ידעתי איך להשתמש בזה. למדנו בקורס. או למשל איך לעשות סרטון על הספרייה, פרסום.... איך להוסיף מוסיקה לסרטון, איך להוסיף קול וכו'". עדות זו מקובלת על בית הדין.

• התובעת העידה שבאחריותה להנחות את מנהלי הספריות באזור שעליו היא אחראית, בין השאר ביישומי מחשב, אינטרנט ופייסבוק, עדות זו נתמכה במכרז שפורסם למשרתה, אשר על פיו מטלות המשרה כוללות פרסום הספריה, וכן פיקוח ובקרה על הפעלה ואחזקה תקינה של הספריות באזור שבאחריותה, כולל מאגרי המידע שלהן.

העניין שיש לעירייה בהשתתפות התובעת בקורס עולה מעדותה של גב' אהרוני, שאישרה את תוכן מכתבה לב"כ התובעת, בו הסבירה שימי ההשתלמות שהתובעת זכאית להם על פי תנאי עבודתה, נועדו לשיפור רמתה המקצועית, השלמת מיומנויות למי שמאומן בהן כבר, עדכון בתחומים ובנושאים שחלו בהם שיוניים וחידושים, השלמת ידיעות והרחבתן, כל זאת בתחומים ובנושאים העשויים לתרום למילוי תפקידי העובד או להעלאת רמתו. אישורה של הממונה על התובעת ליציאתה של התובעת לקורס תומכת במסקנה שנחה דעתה של הממונה על התובעת שהשתתפותה של התובעת בקורס תקדם מטרות אלה.

באשר לטענת הנתבע כי מדובר אך בקורס בסיסי שמטרת השתתפותה של התובעת בו הייתה צבירת שעות לגמול השתלמות, ייאמר, ראשית, כי עיון בתוכנית ההשתלמות מעלה שאכן הנושאים שנלמדו בפגישות הראשונות היו בסיסיים, אך ככל שהקורס התקדם הפכו הנושאים למתקדמים יותר, ושנית, העובדה שהתובעת צברה שעות לגמול השתלמות ב' איננה מאיינת את הזיקה שקיימת בין נושא הקורס לעבודה של התובעת.

סיכומו של דבר, בית הדין סבור שהשתתפותה של התובעת בקורס ליישומי מחשב במכללת אתגר הייתה "פעילות נלווית" לעבודה, ולפיכך יש להכיר באירוע מיום 8.6.16 כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

סוף דבר

התביעה מתקבלת. האירוע מיום 8.6.16 מוכר כ"תאונת עבודה" לפי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ח, (24 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.