ב"ל 31190-05-14 ע' א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 9/4/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 57% מיום 1/8/12 ("ההחלטה").

2.עניינה של המערערת הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 24/2/14 (ב"ל 13- 12- 58350) ("פסק הדין"). פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים בדבר החזרת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתשוב ותדון בשאלת מועד תחולת הנכות הנפשית שנקבעה למערערת בהתבסס על חוות דעת היועץ לוועדה. בטרם תתכנס, תשוב הוועדה ותתייעץ עם המומחה לפסיכיאטריה. בנוסף, הוסב תשומת לבה של הוועדה לעניין קביעת מועד תחולת הנכות הנפשית, כי במסגרת פסק הדין מיום 1/7/13 הוסכם שהוועדה תדון בערר המערערת מיום 16/7/09 (ב"ל 13- 03- 33120).

3.הוועדה התכנסה ביום 9/4/14 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לרפואת אף אוזן גרון ומומחה לרפואה פנימית. לאחר שעיינה בחוות דעת היועץ בתחום הפסיכיאטריה מיום 19/3/14, חזרה הוועדה על קביעתה לפיה עד ליום 31/7/12 מצבה של המערערת תואם נכות בשיעור 20%, לפי פריט ליקוי 35(ג), וכי תחולת הנכות הנפשית בשיעור 40%, לפי פריט ליקוי 34(ב)(4)-(5) היא מיום 1/8/12.

טענות הצדדים

4.לטענת המערערת, הוועדה לא הבינה כראוי את הוראות פסק הדין, שכן היה עליה לקבוע את שיעור הנכות ותחולתה בהתאם לתביעה לגמלת נכות כללית שהגישה המערערת בשנת 2009 ובהתאם לערר מיום 14/7/09 (ולא כבקשה לבדיקה מחדש). המערערת הוסיפה טענה כי שגתה הוועדה בקביעת התחולה מיום 1/8/12 מאחר שמשנת 2010 עד 2012 לא חל שינוי במצבה.

5.לטענת המשיב, הוועדה פעלה בהתאם להנחיות פסק הדין, התייעצה עם המומחה לפסיכיאטריה, אשר דן מפורשות בשאלת תחולת הנכות הנפשית, ולכן לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה

6.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

7.בהתאם להוראות פסק הדין, הוועדה התייעצה עם המומחה לפסיכיאטריה טרם התכנסותה. היועץ ד"ר קריינין, בחוות דעתו מיום 19/3/14 (מש/1), עיין בפסק הדין ובמסמכים הרפואיים בתיקה של המערערת ודן בשאלת מועד תחולת הנכות הנפשית שנקבעה למערערת.