צ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זוהי בקשתה של ב"כ הנתבע למינוי מומחה רפואי נוסף/אחר.

2.ב"כ התובע מתנגד לבקשתה של חברתו וטוען כי זה לא במחלוקת שהתובע סובל מ CTS בידיו כך שלא יהיה במינוי מומחה נוסף או אחר לתרום באופן כלשהו לבירור העניין.

3.ניתן לראות כי ד"ר אברהם ששון עשה אבחנה בין עבודתו של התובע עם מכשירים רוטטים וזוהי עבודה אותה ביצע התובע משנת 1988 ועד 1990 כאשר לטעמו של המומחה "לא יתכן שבמידה והרטט השפיע ... לגרימת התסמונות שצויינו בתשובה הקודמת תהיה תקופה של 13 שנים עד הביטוי הקליל והזניח רק בבדיקת EMG אם במפרק ואם בשורשי כפות הידיים. כל השנים לא התלונן על הידיים למרות שלא חסך בפניות לרופאים שלו מפאת המון בעיות אחרות ודגש על פגיעתו בגב התחתון ..."

לדעתו של המומחה אין זה סביר שבממצאי מעבדה משנת 2013-2014 יבואו לביטוי תסמינים של פגיעה בשורשי כפות הידיים כתוצאה מעבודה שהתובע עבד כ – 13 שנים קודם לכן.

4.בשונה מדעתו של המומחה באשר להיעדר קשר סיבתי בין עבודתו של התובע עם מכשירים רוטטים מעברו הרחוק לבין תנאי עבודתו, סבור המומחה, כי עבודת ההקלדה שביצע התובע משנת 1990 ועד 2012 יכולה בסבירות של למעלה מ 50% לגרום לתובע למחלת CTS בידיו.

לדעתו של המומחה כפי שהתחזקה גם בתשובותיו על שאלות ההבהרה "הספרות הרפואית מכירה שהפעילות הנדרשת בהקלדות מרובות גורמות לתסמין ה CTS ... הבנתי שמאז 1990 ועד 2012 התובע עבד אינטנסיבית 6-7 שעות בהקלדות נתונים כל יום ... אם השאלה של ביצוע הקלדות 7 שעות ליום במשך 22 שנים אינטנסיבי יכול לגרום ל CTS תשובתי היא חיובית.

קלדן הוא מקליד, אין הבדל אם הוא מקצועי עם תעודה או לא, מהיר או איטי בקצב".

5.בנסיבות אלו, אינני רואה כל מקום או טעם למנות מומחה יועץ רפואי אחר או נוסף שכן חוות דעתו של ד"ר אברהם ששון היא ברורה ומנומקת זאת גם אם המוסד לביטוח לאומי לא מסכים עימה.

לכאורה אין מחלוקת, כי על פי בדיקת ה EMG סובל התובע מבעיית CTS בידיו וגם אם הבדיקה נעשתה בכדי לאתר ו/או כתוצאה מבעיה צווארית, אינני רואה כל התנגשות בין העובדה הנ"ל לבין מסקנותיו של המומחה.