ב"ל 30878-08-12 . 28 יולי 2014

פס"ד זה דן בשאלה האם התובעת הייתה ידועה בציבור של בעלה המנוח ממנו התגרשה בשנת 1991, לצורך קבלת קצבת שארים.

העובדות הרלבנטיות:

א.התובעת ילידת 1968, נישאה לבעלה (להלן: המנוח) בשנת 1984, וילדה לו 4 ילדים (כיום כולם בגירים).

ב. לאחר הנישואין החל המנוח להשתמש בסמים קשים, ובשנת 1991 התגרשו השניים.

ג. ביום 3/10/10 נפטר המנוח מדום לב.

ד.בתקופה שבין 9/09 ועד 7/11 קיבלה התובעת גמלת הבטחת הכנסה כבודדת (לאור דיווחיה למוסד כי היא מתגוררת לבדה).

ה. בתקופה שבין 1/09 ועד 6/10 וכן בחודשים 8-9/10 קיבל המנוח גמלת הבטחת הכנסה כבודד לאור הצהרתו כי הוא גרוש ומתגורר אצל אימו.

ו.לאחר פטירתו של המנוח, הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בה כידועה בציבור של המנוח, אך תביעתה נדחתה. מכאן התביעה שלפנינו. בדיון להוכחות לא הופיע נציג ציבור נוסף, ועל מנת למנוע עינוי דין ובזבוז זמנם של הצדדים – קויים הדיון בהיעדרו.

הפלוגתאות בתיק:

א.האם בנסיבות המקרה , התובעת והמנוח היו ידועים בציבור והאם ניהלו משק בית משותף?

ב.לאור זאת, האם בדין נדחתה תביעת התובעת לגמלת שארים?

4. החוק והפסיקה לעניין ידועים בציבור:

א.זכאותה של אלמנה לתשלום קצבת שאירים חודשית, עם פטירתו של מבוטח, נקבעה בסעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

ב.בסעיף 238 לחוק מוגדרת "אלמנה" כמי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו.