ב"ל 30656-11-13

1.לפני בקשת התובע, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), לבטל את פסק הדין מיום 15.10.13 בתיק ב"ל 35944-01-13.

2.וזוהי השתלשלות העניינים שבסופה הוגשה בקשה זו:

• מר זהראן, שהינו בעלה של הנתבעת בתיק זה הגיש תביעה לבית דין זה (ב"ל 35944-01-13) לתשלום גמלת הבטחת הכנסה.

• ביום 6.8.13 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, ולפיהן אושרה התביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 10/11, 12/11, 1/12, 3/12, 6/12, 7/12 ו- 9/12 בקיזוז ההכנסות שצוינו בכתב ההגנה ובהודעת הנתבע.

• ביום 15.9.2013 הגיש המוסד בקשה לתיקון פסק הדין. לטענתו בפסק הדין נמנו גם החודשים 6,7,ו-9 לשנת 2012 שעבורם התובע אינו זכאי לגמלה כאמור. הבקשה נשלחה לתגובת הצד שכנגד. משלא הוגשה תגובה תוקן פסק הדין ביום 15.10.13 כמבוקש, ונקבע כי התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה לחודשים 10/11, 12/11, 1/12, 3/12 בלבד (להלן – פסק הדין המתוקן).

• ביום 17.11.13 הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעה חדשה ובה עתר לביטול פסק הדין המתוקן.

   

  3.בבקשתו לביטול פסק הדין טוען המוסד כי בבואו לבצע את פסק הדין המתוקן התחוור לו כי מר זהראן הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית בעניין נכות מעבודה, וזו החליטה להגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לו. בעקבות החלטתה שולמו למר זרהאן סכומי כסף נוספים ביום 30.10.13. בשל הכנסותיהם הנוספות של בני הזוג מגמלאות ומעבודה, נשללה זכאותם של בני הזוג זהראן לגמלת הבטחת הכנסה גם עבור החודשים 10/11, 12/11, 1/12, 3/12. המוסד מוסיף כי בעת מתן פסק הדין המתוקן לא ידעה הלשכה המשפטית על השינוי בגמלאותיו של מר זהראן ומשכך הוגשה הבקשה לתיקון שהתבררה כשגויה.

   

  4.מנגד טוען ב"כ הנתבעת כי היה על המוסד להגיש ערעור ולא תביעה חדשה. משלא הוגש ערעור כנדרש, הפך פסק הדין חלוט ועל התובע לקיימו. ב"כ הנתבעת הדגיש כי פסק הדין ניתן על סמך הודעת המוסד ולאחר מכן אף תוקן לבקשתו. משכך, אין מקום לתקנו פעם נוספת. עוד נאמר כי אין דרך לבטל את פסק הדין גם אם נכונות טענותיו של המוסד.

   

  5.נפנה תחילה לטענה כי היה על המוסד להגיש ערעור ולא תביעה חדשה כפי שעשה. בית המשפט העליון דן בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים וקבע כך:

  "פסק דין שבהסכמה מורכב משני חלקים - ההסכם שבין בעלי הדין, והחלטת בית המשפט אשר נתנה להסכם זה תוקף של פסק... על המבקש לתקוף פסק דין שבהסכמה לבחור באחת משתי דרכים, בהתאם לסוג העילה בה הוא משיג על פסק הדין ... כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק הדין... הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט - כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים" (רע"א 3960/05 נפתלי נשר נ'שיבלי ראיף, ניתן ביום 26.12.2005, וראו גם: ברע (ארצי) 37061/06/13 אליהו ציון כהן נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.6.13, ההדגשה הוספה- ד.פ)