פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

בשלב זה של ההליך יש לקבוע האם בססה התובעת תשתית עובדתית נדרשת לשם בחינת טענתה לקשר סיבתי בין תנאי עבודתה  לבין  הליקויים במערכת הנשימה מהם היא סובלת, על דרך המיקרוטראומה.

רקע נדרש

1. התובעת ילידת 1962.
2. התובעת עבדה כמנהלת טקסים ממלכתיים במשרדי ממשלה משנת 2009 ועד 2023 (מרכז ההסברה- כיום מסונף למשרד רוה"מ) במשרה מלאה (לעתים גם עם ש"נ), 5 ימים בשבוע. אחריות התובעת בטקסים שבאחריותה השתרעה משלבי התכנון, עובר לניהול ופיקוח של כלל שלבי הערכות וההקמה ועד לפירוק והשבת השטח לקדמותו.
3. לטענת התובעת, החל משנת 2013 ועד להפסקת עבודתה, היתה אחראית על ניהול של 5 טקסים גדולים ומשמעותיים שהתקיימו בשטח פתוח תחת כיפת השמיים. ביחס ליתר הטקסים היתה מסייעת כחלק מהצוות המקצועי. 5 הטקסים הם: טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, טקס האזכרה הממלכתי לרוה"מ דוד בן גוריון בשדה בוקר, טקס שחרור אילת והנפת דגל הדיו- באילת, ציון יום איחוד ירושלים בגבעת התחמושת, טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות איבה  בבוקר יום הזכרון בהר הרצל.
4. במסגרת זו, טענה, נחשפה לאבק ורסיסי סלעים, סופות חול, אדמה וכן ללשלשת ציפורים. במהלך ההליך הוסיפה וציינה בתצהיר משלים  כי הובהר לה שחשיפה ללשלשת ציפורים (שאוזכרה קודם לכן) ולעצי אורן (שלא אוזכרו כלל קודם לכן) עשויה להשפיע על מצבה ובמסגרת זו טענה כי בעת הכנת טקס המשואות  נחשפה בכמות רבה לאלה.
5. התובעת עישנה (עישון כבד כעולה מהמסמכים הרפואיים שצרפה לתביעתה 64-80 שנות קופסא כשלדבריה החלה לעשן בעת השירות הצבאי, היינו, לרוב כשתי קופסאות ביום) וזאת עד שנת 2015 לערך.

דיון והכרעה

6. הפסיקה הכירה זה מכבר בכך שתתכן החלת תורת המיקרוטראומה ביחס לליקויי בריאות על רקע חשיפה לחומרים מסכנים.
7. על סוגית המיקרוטראומה חלה הפסיקה ולפיה התשתית להחלת תורה זו הוא "קיומן של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן במהלך יום העבודה. ... דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי. תדירות הפעולות החוזרות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אילו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו". (עב"ל 25130-01-11 יושבאייב- המוסד (17.6.12)).(ההדגשות הוספו וכן להלן) . עם זאת נדרש להצביע על "(ב)רצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים", ו"לא די ב'ליקוט' ו'צבירה' של תנועות המבוצעות לאורך יום העבודה, בכל פעם לדקות ספורות בלבד ..." [עב"ל (ארצי) 6708-10-18 יצחק חי דניאל - המוסד לביטוח לאומי).
8. אשר למצבים של חשיפה לחומרים מסוכנים דייקה הפסיקה וקבעה כי: "על מנת לקבוע כי פגיעה בעבודה היא תוצאה של חשיפה לחומרים כאמור, על המבוטח, לאחר שהניח תשתית עובדתית מתאימה, להוכיח את שלושת היסודות הנדרשים ליישום תורת המיקרוטראומה... חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח." עב"ל (ארצי ) 14808-02-20 גיא הברפלד - המוסד לביטוח לאומי (19.9.2021)‏‏. עם זאת, בתי הדין חזרו וקבעו כי במקרים המתאימים מוסמך בית הדין לבחון קיומו של קשר סיבתי באמצעות חוות דעת מומחה רפואי גם כאשר "קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין" (עב"ל (ארצי) 4834-01-12‏ כהן - המוסד לביטוח לאומי8.15)). כך נקבע במקרים בהם הוכח כי המבוטח נחשף לחומרים מזיקים באופן ממושך, אך התקיימו חסרים ראייתיים לעניין אופן החשיפה, למשל בנוגע לסוג החומרים, הרכבם, או תדירות החשיפה ועוצמתה. בעב"ל (ארצי) 42833-09-14 יעקובי נ' המוסד לביטוח לאומי (25.2.18). ר' גם עב"ל ‏(‏ארצי ‏)‏ 14202-09-19 שם טוב אזולאי - המוסד לביטוח לאומי‏(‏ 28.10.2020‏)‏‏.
9. התובעת טוענת, בעיקרו של דבר, כי היא ניהלה את כל תהליכי הכנת התשתיות לקראת הארועים, נכחה בכל שלבי ההכנה וההקמה, והיתה "בשטח"  בתקופות ההקמה , רוב שעות היממה  עם הספקים והעובדים כאשר במהלך כל זאת נחשפה בנשימה לנ"ל.
10. יצוין כי למעט טענותיה והתמיכה בהן באמצעות שני עדים שספרו באופן כללי את הנדרש מהתובעת בשטח (גם זאת בגרסאות מתפתחות כל פעם בחלוף כמה חודשים), לא צורפו לתצהירי התובעת כל ראיות אובייקטיביות ביחס ללוחות הזמנים של הכנות הטקסים שעליהם היתה אחראית, כמו גם אסמכתאות לאחריותה עליהם וכן לארועים המיוחדים שציינה בקשר להכנת התשתית בהר הרצל.
11. בסיפת ישיבת ההוכחות ניתנה לתובעת הזדמנות להמציא מסמכים שכאלה אך אלה לא הומצאו. בשל כך, ולבקשתה, ניתן צו לגורם הרלבנטי  במשרד רוה"מ להמציא מסמכים . על פי הצו היה על המצווה להמציא את המסמכים לתיק בית הדין. בסופו של  דבר, חלף המצאת מענה לבית הדין בחרה התובעת לעמוד בקשר ישיר עם המצווה ולהמציא מסמכים חלקיים בלבד מתוך מה שנדרש בצו, שאותם, לטענתה, קבלה (יצוין שהטענה כי קבלה מסמכים חלקיים לא גובתה בדבר- כולל לא אותו מכתב  של המצווה, שאליו צורפו הנתונים (וב"כ התובעת ידע להמציא נתונים לגבי התכתבות עם המצווה קודם לכן)). כמו כן צרפה מסמכים נוספים משלה ללא כל היתר להגשתם. (לכלל מה שהוגש אז- 6.5.26- יקרא "המסמכים הנוספים").כבר עתה יצוין כי אין לקבל התנהלות זו ומבחינה מעשית מצאנו מקום ליתן משקל מופחת ביותר לנתונים החלקיים שנמסרו (הומצאו נתונים ביחס לשתי שנים מתוך4 שנים שנתבקשו, והתובעת לא פנתה בכל בקשה לביה"ד בנדון) והמתבקש מכך הוא כי המנעות מהצגת יתר הנתונים , נובעת מכך שהם מחלישים את גרסתה לגבי היקף עבודתה באותם ארועים שידונו להלן. כך גם ראוי ליתן משקל מופחת למסמכים שהיו בידי התובעת אך הומצאו לאחר תום שמיעת הראיות וללא מתן אפשרות לחקור עליהם.