ב"ל 2850-09-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) מיום 15.7.2014 (להלן: "הוועדה") אשר דחתה את ערר המערערת.

רקע

2.המערערת הינה עקרת בית שהינה ילידת שנת 1967, אשר סובלת ממספר ליקויים רפואיים, ובין היתר מליקוי ראיה (30%), פזילה (5%), הגבלה בגב תחתון (15%) ומיגרנה (10%). נכותה היציבה של המערערת הינה בשיעור של 50%.

3.ביום 12.11.2013 הופיעה המערערת בפני וועדה רפואית לעררים (אי כושר), אשר קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר.

4.על החלטה זו הוגש ערעור בתיק ב"ל 11322-12-13, ובית הדין הורה ביום 28.4.2014 על החזרת עניינה של המערערת (להלן: "פסק הדין") תוך שהוא קובע כך:

"לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובכתב התשובה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים והואיל ומעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי בסעיף ה', שעניינו "מסמכים וחוות דעת המוגשים לועדה..", לא טרחה הועדה לציין שום מסמך והואיל וחוות דעתה של ד"ר מיליבובסקי, שהינה מיום 28/10/13, קודמת למועד התכנסות הועדה (דבר שיש בו כדי לחזק את טענת המערערת בענין מסירת חוות הדעת לועדה), הריני קובעת שיש מקום שהדבר יפעל לטובת המערערת ולא לרעתה.

לפיכך, ובשים לב לטענות המערערת הריני מקבלת את הערעור ומורה על החזרת עניינה של המערערת לועדה על מנת שתשקול מחדש קביעתה וזאת לאחר שתעיין ותתייחס לחוות דעתה של ד"ר מיליבובסקי (אשר העתק ממנה יצורף, מטעמי זהירות, לעותק פסה"ד שיימסר למשיב)."

5.לאור האמור בפסק הדין, חזרה והופיעה המערערת בפני וועדת העררים ביום 15.7.2014, אשר עיינה בחוות הדעת של ד"ר מיליבובסקי מיום 28.10.2013, ודחתה את הערר.

על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור שלפני.