ב"ל 28032-10-14 ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 7/7/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערערת נותרה נכות יציבה בשיעור 51%, מיום 1/9/13 ("ההחלטה").

2.עניינה של המערערת הוחזר לוועדה לפי פסק דין מיום 1/5/13 (ב"ל 14- 01- 28385) ("פסק הדין"). פסק הדין אישר את הסכמת הצדדים כדלקמן:

"מוסכם להשיב את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שהוועדה תתייחס לטענה לפיה המערערת סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה, שאכן אוזכרה בחוות דעת יועץ אורטופד לדרג הראשון, וגם המערערת התלוננה על התסמינים בסעיף ד' לפרוטוקול הוועדה מיום 9/9/13".

החלטת הוועדה

3.הוועדה התכנסה ביום 7/7/14, בהרכב מומחה בראומטולוגיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחה בפסיכיאטריה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערערת, ורשמה אותן בסעיף ד' לפרוטוקול, הסבירה הוועדה כלדקמן:

"התובעת נבדקה על ידי ד"ר בליבור, מנהלת ראומטולוגיה בבי"ח רמב"ם, ב-18/6/13 ובירור זה לא עלתה כלל האבחנה של פיברומיאלגיה. כ"כ נמצאת במעקב נוירולוגי וטיפול מרפאת כאב, וגם שם לא עלתה אבחנה זו. הוצג לוועדה סיכום רפואי ממח' לרפואה דחופה בי"ח כרמל מ-12/1/13 שם עברה הערכה נוירולוגית אשר כלל C.T. מוח ובדיקה מדוקדקת, וגם שם לא עלתה אבחנה זו.

היום בפני הוועדה ישבה התובעת בוכייה ומקוננת על מצבה ואי יכולתה לתפקד. אין במה שהוצג לוועדה היום ופיברומיאלגיה ולא כלום. לצערנו הפכה אבחנת פיברומיאלגיה לפח זבל שאליו נשלחות כל תלונות בלתי מוסברות אשר כוללות כאב וכן תופעות אחרות ללא אבחנה. לתובעת הנכויות אשר נקבעו בוועדה בישיבתה הקודמת, כולל התייחסות מלאה למצבה הנפשי שהוערך ברמה יותר חמורה מאשר בעבר, ואין שום בסיס לשקול תוספת נכות בגין פיברומיאלגיה.

הוועדה עיינה בדו"ח של ד"ר אינספקטור, נוירולוג מ-19/6/13 המתפרס על פני 3 עמודים ולא מצאה שום איזכור של פיברומיאלגיה. כ"כ ב-20/3/14 ישנו סיכום מידע רפואי מטעם רופאת המשפחה ד"ר בוקצי'ן הרושמת 'סובלת מכאבים בכל הגוף עקב פיברומיאלגיה' – לא על בסיס מה כתבה זאת הרופאה אשר דרך אגב גם לא כללה אבחנה זו ברשימת האבחנות של התובעת.

לסיכום: הוועדה דוחה את הערר".

לאור האמור, הוועדה חזרה על קביעותיה, דחתה את הערר והותירה את נכותה היציבה של המערערת בשיעור 51% מיום 1/9/13.

טענות הצדדים