ב"ל 26729-01-13.21 יולי 2014

1. עניינו של הליך זה בתביעת התובע לקבלת קצבת זקנה מיוחדת מכוח ההסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושארים מיוחדות מיום 4.12.1988. הסכם אשר נחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי במטרה לשלם גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לעולים ולקבוצות אחרות של תושבים שאינם מבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: ההסכם והחוק בהתאמה).

2. במסגרת ישיבתו המקדמית של בית הדין, אשר נשמעה בפני סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי, באו הצדדים לכלל הסכמה ולפיה לא נותרו ביניהם מחלוקות עובדתיות. אשר על כן ביקשו לסכם פרשותיהם בכתב וכי פסק הדין יינתן בדן יחיד. להסכמות אלה ניתן תוקף של החלטה. משהוגשו הסיכומים הועבר התיק לטיפולי.

העובדות המוסכמות

3. התובע הוא יליד 1927 (26.8.27), ואשתו היא ילידת 1932 (9/32).

4. ביום 19.12.1992 עלה התובע לישראל מארצות הברית וביום 19.10.1999 קיבל תעודת עולה.

5. התובע שימש במשך שנים רבות כרב קהילה בארצות הברית, ממנה הוא מקבל פנסיה בסך 1,568$ בחודש.

6. אשת התובע, מקבלת אף היא פנסיה בסך 645$ מממשלת ארצות הברית.

7. התובע אינו זכאי לקצבת זקנה לפי פרק י"א לחוק מהטעם שביום שנעשה לתושב ישראל, עבר את הגיל הקבוע לגביו לצורך זכאות לקצבת זקנה (סעיף 240 לחוק). מטעם זה הגיש לנתבע, בתחילת חודש פברואר 2012, תביעה לקצבת זקנה מיוחדת מכוח ההסכם.

8. ביום 16.2.2012 דחה הנתבע את תביעת התובע מהטעם שהכנסותיו עולות על ההכנסה המרבית שנקבעה לעניין זה בסעיף 3(ב) להסכם. הוסיף פקיד התביעות והבהיר:

"הזכות לגמלת זקנה מיוחדת נבדקת על פי ההכנסות והקצבאות של שני בני הזוג.

ההכנסה המרבית היא:

ההכנסה המרבית מעבודה – 14,739 ₪ ברוטו; ממקור אחר – 4,326 ₪".

מכאן התביעה שבפניי.

גדר המחלוקת

9. גדר המחלוקת הוא בשאלה כיצד יש לסווג את הכנסתם של התובע ושל אשתו מפנסיה. האם כהכנסה מעבודה כטענת התובע או שמא כהכנסה אחרת כטענת הנתבע. שאלה זו מתעוררת לנוכח העובדה שהכנסות התובע ואשתו, לצורך קבלת גמלת זקנה מיוחדת מכוח ההסכם, עולות על סכום ההכנסה המרבית המותרת שלא מעבודה.

דיון והכרעה

ההיבט הנורמטיבי

10. סעיף 3 להסכם קובע מי הם הזכאים לגמלת זקנה מיוחדת, כך:

"(א) גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם זה תינתן: