ב"ל 26182-07-14 כבהא נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 10/3/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 16/6/12 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 10/3/13 לדון בערר המערער בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחית לנוירולוגיה ומומחה לכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ורשמה אותן בסעיף 20 לפרוטוקול. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לעיונה, ובין היתר סרקה בהחלטתה את ממצאי בדיקת CT ראש, בדיקות EMG גפיים עליונות ו- MRI צוואר מיום 16/10/13.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה כי "טונוס שרירי הצוואר תקין. כיפוף קדמי, אחורי, סיבוב והטיה בטווח מלא. אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים ובגפיים עליונות. כוח גס 5/5". עוד ציינה הוועדה כי הופקו החזרים ערים ושווים, ללא פיזור דרטומלי, אין הפרעות תחושה בפנים, עצבוב מוטורי תקין.

המערער אובחן כסובל ממצב לאחר חבלה בראש ובצוואר.

לאחר שעיינה בחוות דעתם של ד"ר מדלג', מומחה לאורטופדיה, מיום 10/2/14, וד"ר מסאלחה רפיק, מומחה לנוירולוגיה, מיום 8/2/14, קבעה הוועדה כי אינה מקבלת את מסקנותיהם.

הוועדה סיכמה את מסקנותיה כדלקמן: נכות זמנית בשיעור 10% מיום 16/3/12 ועד 15/6/12, ונכות יציבה בשיעור 0% מיום 16/6/12.

טענות הצדדים:

3.טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה כלל לממצאי בדיקות הדמיה לפיהם קיים בלט דיסק בגובה חוליות 7C-. המערער הוסיף וטען כי שגתה הוועדה משלא ערכה בדיקת טווחי תנועה, ללא פירוט זוויות. נטען עוד כי היה על הוועדה לשקול יישום פריט ליקוי 35 לרשימת הליקויים, וכי הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות הדעת של המומחים מטעם המערער, ד"ר מדלג' וד"ר מסאלחה.

4.לטענת המשיב, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. נטען כי מסקנת הוועדה תואמת את הממצאים הרפואיים שעולים מהבדיקה הקלינית, וכי הוועדה התייחסה לכל המסמכים הרפואיים הדורשים התייחסות.