ב"ל 25672-04-13 פ.ב. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע מקבל קצבת נכות מזה קרוב ל- 30 שנה. התובע כיום כבן 60. לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור 50% ביום 27.1.85 כן נקבע לו אי כושר בשיעור 65% אותה עת. בשנת 1986 נבחן עניינו פעם נוספת על ידי ועדה רפואית ונקבעה לו נכות בשיעור 50% ואי כושר בשיעור 75%.

ביום 18.10.12 נקבעה לו על ידי הוועדה הרפואית לעררים נכות רפואית בשיעור 50% וכן נקבע לו על ידי הרופא המוסמך אי כושר בשיעור 100% (להלן: "ההחלטה" וכן בהתאמה להלן: "הוועדה").

2.התובענה מתייחסת לשני עניינים: שיעור הנכות הרפואית וכן טענות בעניין שיקום מקצועי לו זכאי התובע שלא נעשה כדבעי על ידי הנתבע. את עיקר טענותיו מיקד התובע בעניין האחרון – השיקום המקצועי.

לטענת התובע הפרופסיה שלו הינה ניהול שיווק בין לאומי. בתחום זה עסק לדבריו עוד בטרם נקבעה לו נכות רפואית. על מחלקת שיקום של הנתבע להפנותו למשרות מתאימות לפרופסיה שלו, כאמור. מחלקת השיקום לא פעלה באופן נכון ולא הפנתה אותו לשיקום בפרופסיה שלו כפי שדרש.

3.בדיון הראשון שהתקיים בפנינו התבקש הנתבע לבחון את היכולת להפנות את התובע לשיקום בפרופסיה שלה טען – ניהול שיווק בין לאומי. בסופו של דבר לא הסתייע מילתא. לאחר הדברים האלה נתבקשה ונתקבלה תעודת עובד ציבור של הגב' מאשי סנדרוביץ. מהתעודה עולה כי לא ניתן למעשה למצוא לתובע תפקיד בתחום ניהול שיווק בין לאומי הואיל ואין לו את הכישורים הנדרשים בתחום זה.

4.התובע לא קיבל את העמדה שהוצגה בתעודת עובד הציבור. קיימנו דיון בו העידו התובע והגב' סנדרוביץ ולאחר מכן סיכמו הצדדים.

5.עדותה של הגב' סנדרוביץ עשתה עלינו רושם מהימן. מעדותה כמו גם מתעודת עובד הציבור שהגישה עולה כי התובע מבקש להשתלב בפרופסיה בה נדרשים כיום כישורים שאין לתובע. כך למשל יכולת עבודה עם אמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מחשב ואינטרנט. התובע הגיש קורות חיים כתובים בכתב יד ולא יכול היה להגישם מודפסים כנדרש. התובע הסביר שאין מי שידפיס ויערוך לו את קורות החיים. אף ההצעה שניתנה לו לערוך מחדש את קורות החיים ולהדפיסם נדחתה על ידו כמפורט בסעיף 4 לתעודת עובד הציבור. עוד ציינה הגב' סנדרוביץ כי חברת ההשמה אליה פנתה סברה כי הסיכוי לשלב את התובע בשיווק בין לאומי קלוש ביותר (סעיף 6 לתעודת עובד הציבור). התובע לא עבד ב- 30 השנים האחרונות, ניסיונו התעסוקתי אינו מעודכן, הוא נעדר הכרות עם עולם המדיה ואינו עונה על דרישות הסף המקובלות בתחום. התובע עמד על רצונו להשתלב בתחום השיווק הבין לאומי בלבד. לאור העדר הכישורים כמפורט לעיל אין אפשרות מעשית לשבצו ולשלבו בתחום. עמדתה זו של העובדת הסוציאלית גב' סנדרוביץ מקובלת עלינו ולא נראה כי נפל בה פגם המצדיק התערבות בית הדין.

6.לא מצאנו שיש פגם עליו הצביע המערער בקביעת שיעור נכותו הרפואית או שיעור אי הכושר שלו על ידי הוועדה או על ידי הרופא המוסמך המצדיק התערבות בית הדין. בנסיבות אלה יש להותיר את החלטת הוועדה על כנה.

7.נציין כי המערער ביקש לקבל הכרה במעמדו כפליט וכן ביקש לחייב את המדינה להחזירו לברזיל ועוד סעדים מסוג זה. אלה אינם בסמכות בית הדין והתובע רשאי לפנות לגורמים המוסמכים בבקשות אלה.

8.סוף דבר – התובענה נדחית. בשים לב למצבו אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.