ב"ל 24874-02-13 ח'וריה נ' המוסד לביטוח לאומי

פתח דבר

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה באירוע תאונתי, שאירע לטענתו ביום 17.11.11, כ"תאונת עבודה", כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 13.12.12, בנימוק כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודת התובע ובהיעדר קיומו של קשר סיבתי בין האירוע הנטען בעבודה לבין הפגימה בכף רגל שמאל לה טוען התובע. כנגד כך הוגשה התביעה דנן.

2. בדיון מיום 13.2.14 נשמעו בפנינו עדויות התובע ומר סאלח אמארה, מכונאי במוסך הרכב רינאוי בו עבד התובע במועד הרלבנטי לתביעה (להלן – אמארה והמוסך, בהתאמה), אשר הגישו את עדותם הראשית בתצהיר ונחקרו בפנינו בחקירה נגדית; כמו-כן נשמעו מטעם התובע עדויות הבעלים של המוסך, מר פאדל בסול (להלן – בסול) והאחראי במוסך, מר זאהי ארמלי (להלן – ארמלי), אשר העידו בפנינו בחקירה ראשית ונגדית. לאחר מכן, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

3. לאחר שמיעת העדויות ומתן דעתנו לטענות הצדדים, קבענו בהחלטתנו מיום 8.4.14, כי התובע הוכיח קיומו של אירוע תאונתי, באופן המצדיק מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 17.11.11 לבין הפגימה הנטענת בכף רגלו השמאלית של התובע.

4. אלו הן עובדות המקרה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 8.5.14:

   • התובע יליד 1960, עבד מחודש 11/11 ועד 1/12 ובמועד הרלוונטי לתביעה כמחסנאי במוסך.

   • ביום 17/11/11 בשעה 14:00 לערך בעת שעסק בסידור חלקי חילוף שהיו מונחים על רצפת המחסן במוסך, נתפסה רגלו של התובע בסרט אריזה והוא מעד ונפל עם כל גופו על רגלו השמאלית .

   • התובע עלה מהמחסן לקומת הקרקע וחבריו לעבודה טבלו את רגלו שהתנפחה וכאבה בדלי מים קרים למשך 15 דקות.

   • חרף כאביו המשיך התובע בעבודתו עד סוף היום, בשעה 17:00, ואף לאחר מכן אך לדבריו סבל מכאבים, נפיחות ואודם ברגלו השמאלית ואף חבריו לעבודה מסרו על כך שצלע בימים אלו. התובע לא החסיר ימי עבודה בעקבות הנפילה.