ב"ל 24842-09-14 י' ט' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בפני ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (אי כושר) מיום 26.1.2014 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

רקע

2.המערער הינו יליד שנת 1954 וסובל ממספר בעיות רפואיות: ליקוי ראיה, רעשים באוזניים, דום נשימה בשינה, הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני ורגישות בברך שמאל. נכותו היציבה של המערער הינה 54%.

3.וועדה לעררים דנה בעניינו של המערער ביום 26.1.2014, וקבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר. על החלטה זו נסב הערעור שלפני.

טענות הצדדים בתמצית

4.המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה לנימוקי הערר שהובאו בפניה, ובין היתר לא בחנה כראוי את השפעת הליקויים על כושרו לעבוד. המערער מוסיף וטוען, כי הוועדה אזכרה את רשימת הליקויים, במקום לדון ולנמק כיצד כל ליקוי משפיע על כושר העבודה בפני עצמו, וכן כיצד משפיעים כל הליקויים על כושר עבודתו, במצטבר.

המערער טוען כי הוועדה לא הסבירה כיצד הוא יכול להשתלב בשוק העבודה בתפקידים אשר אינם דורשים ראייה בשתי העיניים, וכיצד משפיע דום הנשימה והעייפות ממנה הוא סובל בשעות היום, על כושרו להשתכר.

כמו כן טוען המערער, כי הוועדה לא נימקה באופן ממצה כיצד משפיע גילו והעבר התעסוקתי שלו על יכולתו לעבוד, וזאת נוכח העובדה כי מזה 15 שנים הוא אינו עובד, וכי סיים שמונה שנות לימוד בלבד לפני שנים רבות, ובפועל הוא קורא וכותב בשפה הערבית בקושי רב.

5.מנגד, המשיב טוען כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, שכן הוועדה שמעה את תלונותיו של המערער והתייחסה אליהן בפרוטוקול הדיון. הוועדה גם סקרה את אחוזי הנכות שנקבעו למערער, התייחסה לחוות דעתו של הרופא המוסמך, וכן להשפעת הנכות על כושרו של המערער. הוועדה גם הסבירה מדוע אחוזי הנכות של המערער אינם באים לידי ביטוי במלואם בקביעת הנכות התפקודית, ובכך מילאה הוועדה את תפקידה במנומק.