ב"ל 24609-05-14 מ' ש' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 17/2/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער 10% נכות מותאמת לפי פריט ליקוי 29(6)(II) מיום 20/7/13 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 13/1/14 בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לכירורגית כלי דם ומומחה לטוקסיקולוגיה (פרוטוקול הוועדה - מש/2). הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, לרבות אישורים רפואיים מקופת חולים, סיכומי ביקור מבית חולים ובדיקות EMG. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול. לשם סיכום הדיון, ונוכח רישומים רפואיים בהם אובחנה פגיעה עצבית, ביקשה הוועדה להיוועץ עם מומחה לנוירולוגיה.

הוועדה שבה והתכנסה ביום 17/2/14, ולאחר שעיינה בחוות דעת היועץ הנוירולוג, ד"ר מחאג'נה מיום 29/1/14 (מש/3), קיבלה הוועדה את מסקנותיו וקבעה למערער נכויות זמניות לתקופה שמיום 27/8/11 ועד 19/7/13. בנוסף, נקבעה למערער נכות צמיתה בגין פגיעה עצבית בשיעור 10% מיום 20/7/13, ונקבע כי אין נכות אורטופדית.

טענות הצדדים:

3.טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה משלא ערכה למערער בדיקה אורטופדית משלימה, לאחר שעיינה בחוות דעת היועץ הנוירולוג. המערער הוסיף וטען כי הוועדה לא התייחסה לכל תעודות המחלה אשר הוגשו לוועדה. לסיום טען המערער כי עבר בדיקת מיפוי עצם גפיים עליונות, אך הוועדה לא נתנה דעתה למסמך רפואי זה.

4.לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. נטען כי בהרכב הוועדה ישב אורטופד, אשר ערך בדיקה קלינית; קביעת הנכות האורטופדית אינה בסמכות המומחה לנוירולוגיה, וממילא היועץ הנוירולוג לא קבע בחוות דעתו ממצא בדבר קיומה של מגבלה אורטופדית.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

6.עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 13/1/14 מעלה כי נערכה למערער בדיקה אורטופדית מקיפה. הוועדה ציינה טווחי תנועה בשורש כף יד שמאל, והוסיפה כי המערער אינו מניע את האצבעות בכף יד שמאל ומגלה התנגדות אקטיבית בעת ניסיון לבדיקת טווח התנועות.