ש.א. נ' המוסד לבטוח לאומי

פתח דבר

1. התובע הגיש לנתבע שתי תביעות נפרדות, במועדים שונים, להכרה בליקויים הנטענים בצווארו, כתף ויד שמאל כפגיעה בעבודה, על דרך המיקרוטראומה, כתוצאה של תנאי עבודתו כמפעיל מכונת CNC בחברת ר. בנס בע"מ (להלן – המפעל), בתקופה מחודש 09/2011 עד 06/2014 (נ/1) וכן להכרה באירוע תאונתי מיום 5.6.14 כתאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

2. במכתבו מיום 26.3.15, דחה הנתבע את התביעה להכרה בליקויי התובע כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, מן הטעם שלא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, אשר גרמו לכאבי הצוואר הנטענים על ידי התובע וכי בהתאם לחוות דעת מומחה, אין קשר סיבתי בין הליקוי לתנאי העבודה. במכתבו מיום 16.9.14 (נ/4), דחה הנתבע את התביעה להכרה באירוע התאונתי הנטען מיום 5.6.14 כתאונת עבודה.

3. התביעה הדורשת הכרעתנו הינה, התביעה כנגד החלטת הנתבע לדחות את התביעה להכרה בליקוייו הנטענים של התובע, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה בלבד (עמ' 2, ש' 3-10).

4. בדיון מיום 27.10.16 נשמעה בפנינו עדותו היחידה של התובע, אשר הגיש את עדותו הראשית בתצהיר ונחקר בפנינו בחקירה נגדית. מטעם הנתבע לא זומנו עדים.

   בתום הדיון, הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

   עובדות המקרה, כפי שהן עולות מחומר הראיות

5. התובע, יליד 1964, הועסק בתקופה מחודש 09/2011 עד 06/2014 כמפעיל מכונת CNC (מנקבת) במפעל.

6. התובע הועסק 6 ימים בשבוע, משעה 07:00 עד 15:30 ולעיתים עד 18:30 ואף יותר (נ/2, ש' 14-16).

7. בטופס התביעה (נ/1), ייחס התובע את הפגיעה בצווארו ובכתף ויד שמאל לתנאי עבודתו כמפעיל מכונה "מנקבת", וכלשונו "כל משך עבודתי נהגתי להרים, לסחוב, ולהזיז מתכות כבדות עד אשר נאלצתי להפסיק לעבוד".