צ' נ' המוסד לביטוח לאומי

השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה הינה האם כדין ניכה הנתבע מתוספת התלויים לקצבת נכות כללי, סכומים ששולמו לתובע כקצבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: "חוק נפגעי איבה").

העובדות

התובע, מר ש.צ., הגיש תביעה לקצבת נכות כללית בשנת 2002. ועדה רפואית משנת 2003 קבעה לתובע נכות נפשית בשיעור 20% משנת 1999 וכן נכות אורטופדית בשיעור 10% משנת 2001.

ביום 23.3.11 היה התובע בקרבת פיגוע בירושלים בו אירע פיצוץ באוטובוס.

ביום 8.5.11 הגיש התובע תביעה לקצבת נכות כללית. ועדה רפואית מיום 6.2.12 קבעה לתובע דרגת נכות זמנית מיום 21.6.11 עד 31.5.13 בשיעור 100%, ובגין תקופה זו שולמה לתובע קצבת נכות.

עוד ביום 11.7.11 הגיש התובע תביעה לתגמולי לפי חוק נפגעי איבה. ביום 8.12.11 אישרה הרשות המאשרת לפי החוק כי התובע הינו "נפגע פגיעת איבה".

בעקבות זאת, הגיש התובע בקשה לקביעת דרגת נכות לפי חוק נפגעי איבה וביום 10.12.13 קבעה ועדה רפואית לתובע נכות נפשית צמיתה בשיעור 20% וכן נכות בשיעור 5% בגין צלקת, ובסך הכל 24% נכות צמיתה.

על יסוד החלטת הוועדה הרפואית, הגיש התובע בקשה לתגמול לפי חוק נפגעי איבה. התביעה נדחתה בנימוק שהוראות החוק קובעות שאין לשלם לאדם גמלאות שונות מכוח ענפי ביטוח שונים עקב מאורע אחד.

התובע הגיש תביעה נגד ההחלטה לדחות את תביעתו לתגמול לפי חוק נפגעי איבה (בל 45231-10-12). ביום 27.3.14 ניתן פסק דין בו התקבלה תביעת התובע תוך שנקבע כי "אין למנוע מן התובע תגמולים לפי חוק נפגעי איבה המגיעים לו בהתאם למצבו הרפואי, על יסוד הוראת סעיף 16 לחוק נפגעי איבה או סעיף 320(ג)(2) לחוק הביטוח הלאומי.