ב"ל 23268-03-15 א' ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 15.02.2015 אשר קבעה למערער דרגת אי כושר בשיעור 60% לצמיתות.

2.ביום 19.05.2015 התקיים דיון אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

3.הוועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות פסק דין שניתן ביום 29.9.14 על ידי כב' השופטת יעקבס בתיק ב"ל 28090-03-14, בו נקבע שעניינו של המערער יידון בפני ועדה בהרכב חדש (להלן: "פסק הדין האחרון").

הקדמה

4.בעניינו של המערער התקיימו מספר הליכים. בעבר נקבעה לו על ידי ועדה מדרג ראשון נכות רפואית בשיעור של 66% ודרגת אי כושר בשיעור של 60%.

בשלב מאוחר יותר, נקבעו למערער 84% נכות רפואית על ידי ועדה מדרג ראשון וזאת בעקבות קביעת אחוזי נכות בגין סוכרת עם סיבוכים והחמרה בנכות הפסיכיאטרית.

חרף השינוי שחל בדרגת הנכות הרפואית, דרגת אי הכושר נותרה על כנה, קרי 60%.

5.על החלטת הועדה מדרג ראשון לעניין אי כושר, הוגש ערר ולאחר מכן ערעור לבית הדין שבעקבותיהם דרגת אי הכושר עלתה ל- 65%.

המערער סבר כי דרגת אי הכושר שנקבעה לו בשיעור 65% לא תאמה את מצבו. לכן הגיש את הערעור נשוא פסק הדין האחרון.

עיקר טיעוני המערער

6.בניגוד להוראות בית הדין, בפני הוועדה הונח פסק הדין.