ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בתאונת דרכים שארעה לו ביום 15.02.2015 כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי).

התביעה נדחתה במכתב הנתבע מיום 8.07.2015, מהטעם שהתאונה לא אירעה לתובע בדרכו ממעונו לעבודתו לחילופין, בנימוק כי אפילו היה התובע בדרכו ממעונו, הרי שסטייתו מהדרך המקובלת במטרה לאסוף עובד נוסף היא בגדר סטייה של ממש ולכן אין לראות בתאונה כתאונת עבודה.

2.העובדות בתיק זה לא היו שנויות במחלוקת, ולפיכך לא הוגשו תצהירים במסגרת ההליך, והצדדים סיכמו את טענותיהם המשפטיות בכתב.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו:

3.התובע יליד שנת 1976.

4.בתקופה הרלוונטית לתביעה, עבד התובע כפועל בחברת "רז הנקודה הירוקה בע"מ" (להלן- החברה), העוסקת במחזור בקבוקי פלסטיק. התובע עבד במיון בקבוקים במחלקת הייצור שבחברה.

5.התובע עבד 6 ימים בשבוע, בימים א'-ה' בשעות 07:00 -16:00 ובימי ו' בשעות 07:00 – 13:00.

6.התובע מתגורר בישוב XXX ומקום מושבה של החברה ברח' יגיע כפיים באזור התעשייה גב-ים במפרץ חיפה.

7.התובע הגיע לעבודה ברכבו הפרטי. מדי יום, בדרכו לעבודה, התובע אסף את חברו לעבודה, מר דן דרעי (להלן- מר דרעי) מביתו אשר ברח' משה שרת בקרית אתא, ויחד נסעו לעבודה. באופן דומה, בדרך חזרה מהעבודה, התובע החזיר את מר דרעי הביתה, ומשם נסע לביתו.

מר דרעי שילם לתובע תשלום עבור הסעתו לעבודה ובחזרה ממנה. ההסדר שבין התובע לבין מר דרעי לא נעשה על פי הוראה או הנחייה של המעביד ואולם, ההסדר היה ידוע למעביד.