ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
21947-08-14
03/05/2015
|
בפני השופטת:
קרן כהן
|
| - נגד - |
מערער:
י' ל'
עו"ד תמיר קריטי
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איילת ברעם
|
| פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 8.6.2015 (להלן: הוועדה).
העובדות
2.המערער, יליד 1958, נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. פגיעת המערער הוגדרה כ"צליפת שוט".
3.ביום 9.3.2014 התכנסה הוועדה לדון בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את תלונות המערער, ביצעה בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה באופן הבא:
"בבדיקה בכיפוף קדמי מגיע עם הסנטר עד סנטימטר מבית חזה, כיפוף אחורי 40 מעלות, סיבוב לצדדים 90 מעלות, הטיה לצדדים 45 מעלות.
בבדיקה נוירולוגית – עצבי גולגולת, כח גס, טונוס, החזרים, תפקוד מוחון ורומברג תקינים, אין נסטגמוס, אין גירוי פרדמידאלי, מוסר על הפרעת תחושה בפיזור אונלרי ביד ימין בחלק דיסטלי".
הוועדה ביקשה לצורך סיכום מסקנותיה את תוצאות בדיקת ה-EMG שביצע התובע ואת תיקו האורתופדי והנוירולוגי מיום התאונה ועד היום. הוועדה קבעה כי תסכם את מסקנותיה ללא נוכחות התובע. בנוסף קבעה הוועדה כי "מבחינה אורתופדית לא נותרה נכות".
4.ביום 8.6.2014 התכנסה הוועדה ללא נוכחות לדון בעניינו של התובע. הוועדה קבעה כי "מעיון בתיקו הרפואי מאובחן כסובל ממגרנה משנת 2001, אין עדות וסבל מתמשך או שינוי בתלונותיו לאחר התאונה".
לסיכום קבעה הוועדה כך:
"בעיון במסמכים חבלה במנגנון צליפת שוט, ללא חבלות נוספות. בבדיקה הנוירולוגית לא נמצאה עדות לרדיקולופטיה. גם בבדיקה הקלינית וגם בבדיקת ה- EMG, יש עדות לנוירופתיה אולנרית לאזור המרפק, אזור שלא נפגע, ועל כן אין קשר סיבתי בין ממצא זה לתאונה הנדונה.
בנוגע לצוואר אין קורלציה קלינית לממצאים ב-EMG וכאמור אין עדות קלינית לרדיקולופתיה. לא נמצא כמו כן עדות לסבל מתמשך בגין כאבי ראש וסחרחורת. אין נכות נוירולוגית בגין התאונה הנדונה.
מבחינה אורתופדית לא נמצאו מגבלות המקנות אחוזי נכות ועל כן הוועדה דוחה את ערר התובע".