י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.גב' ר.י. (להלן- 'התובעת') מבקשת שנקבע כי התמריצים ששולמו לה בחודשים בהם שהתה בחופשת לידה, ייכללו בחישוב שכרה הקובע לתשלום דמי לידה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן- 'הנתבע').

2.התובעת עובדת בחברת מנורה מבטחים (להלן- המעסיקה) כנציגת מכירות, שכרה מורכב מתגמול בגין שעות אותן ביצעה בפועל ומעמלת מכירה, שכונתה בתלוש שכרה תמריץ מיוחד פנסיוני' (להלן- 'התמריץ'). התמריץ המופיע בתלוש שכרו של העובד, אינו משקף את המכירות שביצע העובד באותו החודש, אלא חודש לפני כן, לכל פחות. יום 8.12.16 ילדה התובעת, מיום 7.9.16, שהתה בשמירת הריון.

3.התובעת הגישה תביעתה לתשלום גמלת שמירת הריון ולדמי לידה. ביום 18.12.16 החליט הנתבע כי התובעת זכאית לדמי לידה לתקופה מיום 9.12.16 ועד ליום 16.3.17,

בסך של 16,605 ₪ (נטו), חישוב הגמלה נעשה בהתאם להכנסותיה בשלושת החודשים שקדמו למועד הלידה (חודשים 6.16-8.16)ׂ. כעולה מתלושי שכרה לאותם החודשים, שולם לתובעת בכל חודש התמריץ וזה נלקח בחשבון בתשלום דמי הלידה ושמירת ההיריון, כחלק משכרה הרגיל.

4.ביום 20.12.16, הגישה התובעת אל הנתבע תביעה לקבלת הפרשי דמי לידה ושמירת

הריון לאור התמריצים אותם קיבלה, בתלושי שכר לחודשים 9.16-10.16. ביום 25.12.16, השיב הנתבע כי דמי הלידה חושבו מחדש והוחלט על תשלום הפרשים בסך

של 1,912 ₪ (נטו). באופן דומה, ביום 26.12.16 הודיע הנתבע כי שכרה של התובעת לחודשים 6.16-8.16, חושב מחדש ואושר לה תשלום הפרשי גמלה לשמירת הריון בסך של 1,813 ₪ (נטו). ביום 6.3.17 פנה הנתבע לתובעת והודיע לה כי שולמו לה הפרשי דמי לידה וגמלת שמירת הריון ביתר ובנסיבות אלה, עליה להשיב 3,918 ₪. התובעת הלינה במכתב מיום 4.6.17, על החוב הנטען כלפיה.

5.הנתבעת לא הלינה על אופן חישוב גמלת שמירת ההיריון, אדרש אך להכרעה בדבר אופן חישוב דמי הלידה וסוגיית הכללת התמריצים, ששולמו לתובעת לאחר מועד הלידה, בשכרה הקובע.

6.לטענת התובעת, בחישוב דמי הלידה יש לקחת בחשבון את התמריצים ששולמו לה בחודש 9.16 (בסך של 3,824.91 ₪) ובחודש 10.16 (בסך של 572.79 ₪), שכן אלה שולמו

בגין ביצועים אותם ביצעה בחודשים 7.16-8.16, בהם הועסקה ואשר על בסיסם חושב

שכרה הקובע לטובת תשלום דמי הלידה. לראיה, צירפה מכתב של הגב' רוני סלע אייזן, מנהלת משאבי אנוש אצל המעסיקה שאישרה את הדברים.