כספי נ' המוסד לביטוח לאומי

לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 08.06.23 (להלן - הוועדה) אשר דחתה את הערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון.

רקע עובדתי

1. המערער יליד 1949, סובל מליקוי שמיעה וטנטון עקב חשיפה רבת שנים לרעש במסגרת עבודתו כמוסיקאי. פגיעת המערער הוכרה כפגיעה בעבודה, בתחולה מיום 19.09.17.

2. בשנת 2019 נקבעה למערער נכות משוקללת יציבה בשיעור 30%: 17.5% בגין ליקוי שמיעה לפי פריט ליקוי 72(1)(9), 10% בגין טנטון לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(II) ו-5% בגין תגובה דיכאונית, לפי פריט ליקוי 34(א)(1) לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן - התקנות).

3. המערער הגיש תביעה להחמרת מצב בשל החמרה במצבו הנפשי בהתאם לתקנה 36 לתקנות. ועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 02.04.23 העלתה את שעור הנכות הנפשית ל- 10% לפי פריט ליקוי 34(ב)(2) לתקנות. בהתאם, נכותו המשוקללת של המערער הועמדה על 34%.

4. המערער הגיש ערר על החלטה זו וטען כי שגתה הוועדה מדרג ראשון בכך שלא התאימה לו נכות נפשית בשיעור גבוה יותר ובכך שלא הפעילה את תקנה 15 בעניינו בשל הירידה הניכרת בהכנסותיו.

5. הוועדה אשר התכנסה ביום 08.06.23, האזינה לתלונות המערער ולדברי בא כוחו ורשמה את הדברים כך:

    

   "לקוח:

   אני נוהג כיום. אני נוהג טוב ולאט. אני רואה ג'ונגל. אני משתדל להזהר ולהתרחק מנהגים אחרים. אני כיום כמעט לא עושה שום דבר. אני בבית. מחכה שיקחו אותי לעבודה, להופעה. על הבמה אני עושה תפקיד. לוקחים אותי לקראת הערב להופעות. אני בקושי יוצא מהבית. אוכל קצת. לא עושה כלום. אני חושב שיש ירידה במשקל בשנים האחרונות. בימים שאני לא עובד אני הולך לישון בשעה 11 בערך. אני מתעורר במשך הלילה. מעירים אותי כל מיני מחשבות על החיים, פרנסה. ביום אני לא ישן הרבה. לא משלים שעות שינה. מרגיש עייף במשך היום. ביום שאני לא מופיע אני כל הזמן בבית. אני לא רואה אנשים. לא מבקרים אצלי. כשאני מופיע זה עושה לי טוב. המוסיקה זה החיים שלי וגם פרנסה ואני צריך להעמיד פנים כי אני לא רוצה שידעו איך אני מרגיש. אני מעמיד פנים שהכל טוב. ומשתדל שכל עוד אני על הבמה להיות הכי טוב שאני יכול אבל כשאני נכנס למונית אני חוזר למצב הקודם. המצב הנפשי שלי השתנה כבר הרבה שנים. כל השנים הייתי בחובות ואנשים נצלו את האופי שלי ודאגו להתפרנס ממני יותר מאשר אני מהם. הבעייה של השמיעה הייתה כל הזמן אבל לפני 4-5 שנים זה החמיר. ואני מפחד שאני לא אשמע. אני נוסע לחו"ל. אני לא כל כך מרגיש שם אחרת. כי חוץ משפה ונוף אחרים השמיעה מפריעה לי. אני לא משתמש במכשירי שמיעה. אני מתרגל לשמוע שפתיים. אני לא משתמש באלכוהול וסמים. אין כוונות לפגוע בעצמי או באחרים. אני לא בן אדם אלים. אני דואג לפרנסה של המשפחה וזה מה שמדאיג אותי. אין לי שאני יכול להשאיר כרגע למשפחה. אני חייב לעבוד. לכן אני בחשש אלא אם כן יהיה לי מזל אבל אני לא רואה אותו. אין הבדל בין שעות היום לגבי ההרגשה שלי. לפעמים אני מחכה שהערב יגיע.

    

   עורך דין

   מדובר בזמר מפורסם שהשמיעה היא קריטית למקצוע שלו. כתוצאה מהעבודה סובל מפגיעה ניכרת בשמיעה וטנטון שפגעה באופן ישיר בכישורי עבודתו ויכולתו המקצועית ובתפקודו היומיומי. ולראייה קיימת ירידה של כ 70% בהכנסותיו. פגיעתו משפיעה על שמחת חייו וגורמת לדכאון, תסכול, חוסר אונים, חוסר סבלנות וגורמת דאגה לעתידו המקצועי. מפנה לתיעוד רפואי מ-27/3/19 ומיום 4/11/20 המעידים על החמרה במצבו. נבקש מהועדה להתאים נכות נפשית גבוהה יותר ולאמץ את הערכת הנכות של ד"ר עוזי שי מיום 20/12/22 נוכח הפגיעה הניכרת בתפקודו החברתי, הרגשי והתעסוקתי. נבקש להפנות לועדת רשות לצורך הפעלת תקנה 15 נוכח הירידה בהכנסותיו".