ב"ל 20222-09-13 סוקולובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 27.8.13 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 5% לפי סעיף 37(5)(א) במחצית מיום 30.8.09 בגין פגיעה מיום 13.8.09.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 54525-12-12 מיום 17.6.13 בו נקבע בהסכמת הצדדים:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר אשר יכלול רופא אורטופד על מנת שהוועדה תפעל על פי פסק הדין מאת כב' השופט יוסף יוספי מיום 2.2.12 שניתן בתיק ב"ל 54376-05-11. מובהר כי הוועדה מתבקשת להתייחס אך לממצאים הקליניים הנמצאים בתיק כפי שבאים לידי ביטוי בפרוטוקולים ונדרשת לא לזמן את המערער לבדיקה. הוועדה תזמן את ב"כ המערער ותאפשר לו לטעון את טענותיו בעניין זה. "

השופט יוספי קבע בסעיף 3 לפסק דינו ב"ל 54376-05-11 ביום 2.2.12:

"לאור הסכמת הצדדים, מוחזר בזאת התיק לוועדה בשנית.

הוועדה תבהיר במפורש מדוע לא העניקה למערער את מלוא אחוזי הנכות בגין סעיף הליקוי, שהם 10% נכות, וזאת מאחר בסעיף המדובר ההגבלה הנמוכה ביותר מוגדרת הגבלה "בצורה קלה". "

3.המערער טוען כי הוועדה טעתה שלא העניקה לו את מלוא אחוזי הנכות לפי תקנה 37(5)(א) לאור העובדה שההגבלה המינימלית ביותר במסגרת התקנה מוגדרת "בצורה קלה". כמו כן, טוען המערער כי ניתנה לו הבטחה ע"י ב"כ המשיב בדיון בפני הרשמת גרוס ולפיה הוא מתחייב להסכים להחזיר את התיק לוועדה חדשה תוך פסיקת הוצאות. ב"כ המערער ביקש ביום 15.7.14 להגיש תצהיר בעניין זה ואף ביקש לאפשר לו לקבל עדות מכב' הרשמת גרוס בעניין הבטחת ב"כ המשיב.

4.ב"כ המשיב טוען כי הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין מכוחו התכנסה. החלטת הוועדה מפורטת באופן סביר ואף משכנע. כאשר ל"שיטת השלישים" המיושמת ע"י הוועדה לערערים הרי שכבר נפסק כי צורת הבדיקה של המבוטח ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה וערכאה שיפוטית אינה מתערבת בעניין. באשר לטענה שנתן התחייבות כלפי המערער השיב שלא מדובר בהסכמה מחייבת של רשות שלטונית מאחר שהמשיב הוא גוף שפועל על פי החוק ואחראי בין היתר על כספי ציבור. ב"כ המשיב התנגד לאפשר למערער להגיש תצהירים או לקבל עדותה של כב' הרשמת גרוס.

5.הדיון בתיק נקבע ליום 10.12.13 בפני הרשמת גרוס, בפרוטוקול נכתב:

"לאחר שיחה ארוכה שלא לפרוטוקול.