ב"ל 19421-10-12 ד.מ נ' המוסד לביטוח לאומי

בתובענה זו עותרת התובעת להכרה בפגיעה נטענת בגבה ובצווארה, כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, על דרך תורת המיקרוטראומה. הנתבע מכחיש את טענות התובעת וטוען, בין היתר, כי לא נתקיימו בתובעת התנאים להכיר בפגיעה הנטענת כפגיעה בעבודה מכח עילת המיקרוטראומה. לפי הנתבע, אין במקרה דנן אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת, שהביאו לכאבים בצווארה; מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתה לתנאי עבודתה; התנועות אותן התובעת מבצעת במסגרת עבודתה מגוונות, ואינן כוללות תנועות חוזרות ונשנות הגורמות לפגיעות זעירות שהצטברותן מביאות לנזק של ממש- היינו מיקרוטראומה; ומחלתה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי העבודה.

לאחר שהוצגו בפנינו ראיות, קבענו את התשתית העובדתית הבאה: התובעת הועסקה בתקופה החל מ- 3/07 עד 5/11 בתפקיד סדרנית סחורה במרכולים. במרבית התקופה בוצעה העבודה בהיקף של משרה מלאה, היינו כ-186 שעות בחודש. עבודתה של התובעת כללה מילוי עגלות בסחורה בתוך המחסן, עבודה שבוצעה אחת לחצי שעה עד שעה. במסגרת עבודה זו נדרשה התובעת להתכופף עם הגב והצוואר ולהרים קרטון כבד עם סחורה ולהניחו בתוך העגלה. תנועה זו של התכופפות, ואחר כך התיישרות לשם הנחת הסחורה בעגלה, בוצעה 6-7 פעמים עד שהעגלה היתה מתמלאת. כשהתמלאה העגלה, נכנסה עמה התובעת לתוך המרכול על מנת לסדר את המוצרים על גבי מדפים במרכול. עבודה זו בוצעה תוך שהתובעת נדרשת לסדר מוצרים על מדפים בחמישה גבהים שונים, הנמוך בהם בגובה מחצית הירך של התובעת והגבוה ביניהם כחצי מטר מעל ראשה של התובעת. כאשר הניחה התובעת מוצרים על גבי מדפים נמוכים, נעשה הדבר תוך התכופפות של הגב והצוואר. כאשר הניחה מוצרים על גבי מדפים גבוהים, נעשה הדבר תוך כדי מתיחת הידיים מעל הראש כלפי מעלה וכן מתיחת הגב והצוואר. את המוצרים החזיקה התובעת בדרך כלל ביד ימין אולם לעיתים החזיקה אותם בשתי הידיים. אחת לחצי שעה עד שעה שבה התובעת למחסן כדי למלא את המוצרים בתוך העגלה ואז שבה עם העגלה לתוך המרכול כדי לסדר את המוצרים על גבי המדפים. בנוסף לסידור מוצרים במדפים בתוך המרכול, עסקה התובעת בסידור סחורה במדפים במחסנים וכן בבדיקת מלאי מוצרים על גבי מדפים במרכול. פעילויות אלו דרשו מהתובעת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של התכופפות הגב והצוואר או של מתיחת הגב, הצוואר והידיים מעל הראש, בדומה לתנועות שנדרשה להן בעת סידור מוצרים על גבי המדפים בתוך המרכול. לאור אופי עבודתה של התובעת, קבענו כי בפעולות אלו ביצעה התובעת תנועות חוזרות ונשנות דומות במהותן, של כיפוף הגב והצוואר כלפי מטה מחד ושל מתיחת הגב, הצוואר והידיים כלפי מעלה מאידך.

לאור תשתית עובדתית זו מונה ד"ר אלכסנדר רוזנטל, מומחה בכירורגיה אורטופדית, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.מהו ליקויה של התובעת?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)."

המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 30.5.14 (להלן – חוות הדעת), השיב לשאלות כך:

"א.הליקויים בע"ש צווארי של התובעת הינם ממצאים קונסטיטוציונליים בגובה צ4/5 וצ5/6. לפי פענוח בדיקת MRI מתאריך 29.12.2011 בגובה צ4/5: "אוסטאופיט דיסק קומפלקס אחורי לוחץ על חוט השדרה. היפרטרופיה אונקו-וורטברלית מיצרה מעט את הפורמינה יותר מימין". בגובה צ5/6: "... היפרטרופיה של המפרק הפצטלי מימין, ללא היצרות הפורמן". ממצאים אלו מתאימים לקליניקה ולממצאי בדיקת ה-EMG מתאריך 20.07.2011 .

ב.אין קשר סיבתי בין הליקוי האנטומי בע"ש צווארי של התובעת ועבודתה. מדובר בממצא קונסטיטוציונלי המתפתח לאיטו במשך שנים ולא ניתן ליחסו לפעילות/עבודה ספציפית.

ג.להערכתי, לא ניתן לייחס את הליקוי לעבודתה לפי תורת המיקרוטראומה.