ב"ל 19217-01-14 א' מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה לעררים לאי כושר מיום 15.12.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה, כי המערער איבד באופן חלקי מכושרו להשתכר. המערער משיג על קביעה זו, שכן לעמדתו איבד כליל את כושר ההשתכרות.

נכותו הרפואית של המערער הינה בשיעור משוקלל של 66%, בהתאם לקביעת ועדה רפואית מיום 13.8.13. הנכות הרפואית נקבעה בגין מיאלופטיה (40%); כאבי צוואר (25%); כאבי גב תחתון (20%); ו-CTS (5%). כן נקבעו 0% נכות בגין ליקוי שמיעה ובגין חדות ראיה.

טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן:

• המערער עבד כמעט כל חייו בעבודה פיזית ואין לו הכשרה או יכולת מקצועית. המערער איבד לחלוטין את יכולתו לעבוד בכל עבודה, לאור היעדר השכלה.

   

• בעבר נקבע למערער אי כושר מלא, והוועדה לא נימקה מדוע כעת המערער הינו בעל כושר עבודה חלקי. לא פורט מדוע חל כעת שינוי ביחס לעבר ומדוע יש להוריד את דרגת אי הכושר.

   

• בחוות דעת הרופא המוסמך צוין כי המערער נוטל תרופות אולם לא צוין באיזה סוג טיפול תרופתי מדובר.