ב"ל 18783-03-15 ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 26/1/15 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 44% מיום 1/12/14 ("ההחלטה").

החלטת הוועדה הרפואית לעררים

2.ביום 26/1/15 התכנסה הוועדה לדון בערר המערער, בהרכב מומחה ברפואה פנימית ומומחה בפסיכיאטריה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ופירטה אותן בסעיף 6 לפרוטוקול. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול.

מבחינה נפשית, ציינה הוועדה כי המערער "מסודר בהופעתו החיצונית, הכרתו צלולה, התמצאותו תקינה, שקט ומשתף פעולה, עונה לשאלות לעניין בצורה הגיונית, בקצב זורם ובשפה העברית. ... לא נצפו הפרעות בתפיסה, זיכרון וריכוז. אפקט תואם. אין סימנים פסיכוטיים". הוועדה קבעה כי מבחינה פסיכיאטרית, הנכות שנקבעה למערער בוועדה מדרג ראשון, בשיעור 10% בגין הפרעת הסתגלות, לפי פריט ליקוי 34(ב)(2), תואמת את מצבו.

מבחינה פנימית, הוועדה בדקה את המערער, וציינה כי לחץ הדם והדופק תקינים, אין נשמת ואין סימני גודש צווארי. באשר למחלת הקרוהן קיבלה הוועדה את הערר וקבעה למערער נכות בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 13(2), וכן קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין תת פעילות בלוטת התריס עם טיפול קבוע, לפי פריט ליקוי 3(ב).

הוועדה הקשיבה לתלונת המערער בדבר "סיפור של 'אסטמה' מטופלת בסטרייד פעמיים ביום ולדבריו בעת התקף מקבל טיפולים נוספים על ידי הרופא המטפל". הוועדה ציינה כי בבדיקת הריאות "כניסת אוויר שווה וחופשית, ללא חרחורים, ללא צפצופים, ללא פצפוצים, אקספיריום אינו מוארך, קולות הלב תקינים, נקלטו היטב בכל התחנות". לאור האמור, קבעה הוועדה כי אין עדות קלינית למחלת ריאות פעילה, והערר בסעיף זה נדחה.

בהתאם לאמור, נקבעה למערער נכות רפואית משוקללת בשיעור 44% מיום 1/12/14.

טענות הצדדים

3.המערער לא העלה בערעור כל טענה לפגם משפטי, אלא טען כי דרגת הנכות שקבעה לו הוועדה אינו תואמת את מצבו הבריאותי.