אמיל קובטי נ' המוסד לבטוח לאומי

1.התובע סובל מליקוי בעיניים (להלן: "המחלה"), וזו לטענתו נובעת מעבודתו כמסגר ורתך במקצועו במשלח ידו במשך שנים רבות. 

תביעת התובע להכיר במחלה ממנה הוא סובל כנובעת מעבודתו ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, וזאת על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיום קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.בהודעתה לבית הדין מיום 05.11.15, הסכימה ב"כ הנתבע למינוי מומחה רפואי, ובתוך כך הובאה מטעמה במסגרת אותה הודעה תשתית עובדתית מוצעת שתונח בפני המומחה.

3.במסגרת התייחסותו להודעת ב"כ הנתבע, הפנה ב"כ התובע לעובדות נוספות שיש לטעמו להוסיפן לעובדות המוצעות.

4.מאחר ולא הייתה הסכמה מלאה בין הצדדים ביחס לעובדות, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי העדויות הראשיות של הצדדים, וביום 11.02.16, לאחר ששמענו את עדותו של התובע ועד מטעם ההגנה, הסכימה ב"כ הנתבע שימונה מומחה רפואי, אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה לה טוען התובע לבין תנאי עבודתו.

באשר לתשתית העובדתית, ב"כ הנתבע טענה כי גם בתצהיר עדותו הראשית של התובע וגם בעדותו בבית הדין הייתה נטייה להגזמה, ויחד עם זאת הסכימה להוסיף על העובדות שהובאו מטעמה, שתי עובדות הנוגעות להימנעותו של התובע מלעשות שימוש במצבים מסוימים במסכת ריתוך וחשיפתו הכללית לקרינות (עמ' 6 ש' 15-23 לפרוטוקול).

ב"כ התובע, לעומת זאת, השאיר לשיקול דעת בית הדין את הקביעה ביחס לתשתית העובדתית שתונח בפני המומחה.

5.אשר על כן, על יסוד העובדות שהוצעו על ידי ב"כ הנתבע, הראיות שהוצגו ועדותו של התובע בפנינו כמו גם הערות בא כוחו, קבענו בהחלטה מיום 06.06.16 את העובדות הבאות -

א.התובע יליד שנת 1948.

ב.מגיל 18 לערך, ובמשך יותר מארבעים שנים, התובע עבד כרתך/מסגר במקצועו במשלח ידו. התובע עבד הן כעצמאי והן כשכיר ברשותם של מעסיקים שונים.

ג.במסגרת עבודתו, התובע עסק בריתוך מתכות שונות, בעיקר נירוסטה וברזל, והשתמש לריתוכים במכונת ריתוך CO2, אלקטרודה ומכונת ריתוך עם גז ארגון.

ד.כ- 60% מזמן העבודה, התובע עבד במכונת ריתוך עם גז ארגון, וכ- 40% מזמן העבודה עבד באמצעות מכונת ריתוך עם אלקטרודות, שהוחלפה במהלך השנים במכונת ריתוך עם co2.