ב"ל 18171-12-1330 נ' ק' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 17.11.13 קבעה שאין שינוי בהחלטתה ולפיה דרגת הנכות היציבה של המערערת היא 5% לפי סעיף 72 (4)ב1 במחצית, בגין פגיעה בעבודה מיום 2.5.13.

2.הוועדה התכנסה מכח פסק דין של בית הדין הארצי בתיק בר"ע 48833-05-13 מיום 28.8.13 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המערערת יוחזר אל הוועדה על מנת שתבחן מחדש ותנמק את החלטתה בעניין הפעלת הסעיף שעניינו פגיעה באוזן הפנימית בהתאם לפסק הדין מיום 22.2.12.

3.בפסק הדין ביום 22.2.12 בתיק ב"ל 36036-04-11 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:

"עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה רפואית לעררים אשר תתבקש להתייחס לשתי הסוגיות הבאות:

1....

2.הוועדה תבחן מחדש ותנמק את החלטתה בהפעלת הסעיף שעניינו פגיעה באוזן הפנימית, מקום שבדיקת ה-BERA על פניו איננה מלמדת על חוסר שיתוף פעולה מצד התובעת בבדיקה."

4.המערערת טוענת כי הוועדה לא נימקה את החלטותיה הקודמות והתעלמה מהאופן שבו יש להפעיל את הסעיף והתעלמה מבדיקת ה-BERA ולכן מבקשת המערערת שבית הדין יורה להפעיל את מלוא התקנה ולהקנות לה נכות בשיעור של 10%. לטענתה אין מקום להחיל את תקנה 14 מאחר שהתקנה מתייחסת רק למקרים בהם מצוי ליקוי שלא פורט בתוספת.

5.ב"כ המשיב טוען שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, לטענתו הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין ולכן המשיב מבקש לדחות את הערעור.

6.הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 17.11.13, שמעה את ב"כ המערערת וכתבה בפרק המסקנות:

"הוועדה אינה מבינה את מהות הערער ומציינת שבשתי הפעמים שקדמו קרי 2 הוועדות הקודמות נימקה נמק וחזור שהשיקול היה קליני והחלקיות הינה בהתאם לאומדנה לגבי התסמינים של התובעת לגבי הפלפול המשפטי – לא נהיר הדבר. הוועדה משאירה את ההחלטה על כנה.".

הוועדה שהתכנסה ביום 3.6.12 כתבה: -