ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
17051-02-14
12/05/2015
|
בפני השופטת:
הדס יהלום - סגן נשיאה
|
| - נגד - |
המערער:
ר' ב'
עו"ד נחשון
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איילת ברעם
|
| פסק דין |
1.בפניי ערעור על החלטת ועדה לעררים מיום 18/11/13 אשר קבעה כי אין להפעיל תקנה 15 בעניינו של המערער.
להלן יפורט הרקע העובדתי ונימוקי הערעור:
א.המערער עבר תאונת עבודה בהיותו בגיל 23.
ב.ועדה רפואית מים 7/8/13 קבעה נכות רפואית צמיתה בשעור 47%. כן קבעה שאין להפעיל תקנה 15 לאור העדר ירידה בשכר ולאור העובדה שאין מדובר באובדן מקצוע ראשי וכי התובע יכול להשתלב במספר עיסוקים.
ג.ועדה לעררים קבעה נכות צמיתה בשעור 50%, אולם קבעה אף היא שאין להפעיל תקנה 15.
ד.נטען שהמערער חזר לשוק העבודה, חצי שנה לאחר התאונה, כשומר, בשכר מינימום.
ה.נטען כי היה על הועדה להפעיל בעניינו תקנה 15, לאור העובדה שהנכות משפיעה על המשך תפקודו של המערער וכן לאור גילו של המערער.
ו.נטען כי חלה ירידה בהכנסות המערער משכר של 4,100 ₪ לשכר שעתי של 22.04 ₪ לשעה.
נטען בענין זה כי הועדה לקחה בחשבון הכנסות מעבודה בשעות נוספות, בניגוד להנחיות, וכי שכרו של המערער ללא שעות נוספות עומד על 1,841 ₪ בלבד.
ז.עוד נטען כי גם על פי קריטריון הגיל, לאור גילו הצעיר של המערער, היה על הועדה להפעיל תקנה 15.
2.בתגובת המשיב נטען:
א.הועדה פעלה בהתאם לסמכותה.
ב.הועדה לא מצאה מגבלה רפואית תפקודית המונעת מהמערער לשוב לעבודה כמכונאי רכב.
ג.הועדה קבעה שאין ירידה בהכנסות לאור שכרו של המערער במשרה מלאה בשלושת החודשים שלפני התאונה אל מול השכר בשלושה חודשים קודם להתכנסות הועדה.
3.הצדדים סיכמו טענותיהם.
4.לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.