ב"ל 16919-02-14.01 ינואר 2015

1.לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר דוד אנג'ל.

הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה התנגד להפניית השאלות.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א.האם המומחה אינו מפריד בין התקופה שעד יום 31.7.13, שבו היתה רגל ימין מגובסת, לבין התקופה שלאחר הורדת הגבס מבחינת הריתוק לבית, ומדוע?

ב.האם המומחה סבור, שהתובע לא היה אמור לפעול עפ"י ההנחיות של רופאיו להישאר במצב של רגל מורמת (מכתב ד"ר רותם מיום 20.6.13), ולהימנע מדריכה (מכתבי ד"ר ברק)?

והאם הימנעות מדריכה, אין משמעותה שהתובע אינו יכול לצאת מביתו?

3.ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו – 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.